בית ספר עצמון | צילום: שרון צור

עמותת 'תיקון' והקיבוץ העירוני 'משעול', שילדיו מתחנכים בבית הספר, יזמו הקמת חממה חינוכית מדעית־אקולוגית שתאפשר להם לקבל חינוך מדעי ברמה גבוהה ובאופן חווייתי ומעצים. במקום יתקיימו שיעורים פרונטליים כאשר הילדים יתנסו במגוון תחומים שלא קיימים כעת בבית הספר: גינות קיר, חקלאות הידרופונית, צמחי מאכל ומרפא, סדנת נגרות ועוד.

המיזם עולה הרבה כסף ולמרות התמיכה של משרד החינוך ועיריית נצרת עילית עדיין חסרים 100 אלף שקל לפרויקט. סכום זה החליטה העמותה לאסוף דרך גיוס המונים באמצעות האתר 'הדסטארט' שמציע שלל תמורות החל מכרטיסי כניסה לקולנוע והצגות ועד למכתבי תודה אישיים, ציורים ותמונות.

"היום בכל העולם כבר יודעים שצריך ללמד את הילדים מתוך עשייה והתנסות, מתוך סקרנות ועניין, שיחשבו יצירתי ויהיו מוכנים למקצועות העתיד וזה מה שהחממה תביא לכאן", מסבירה שירה ירדני, מנהלת בית הספר, "הילדים ילמדו מדעים על ידי מחקרים שיעשו בעצמם וייקחו אחריות על כל התהליך, במקום ללמוד בתיאוריה מהחוברת".

החממה תהיה המשך ישיר של האווירה בבית הספר, שבו המגוון התרבותי מחייב את הצוות למצוא פתרונות יצירתיים. "בית הספר 'עצמון' הוא מקום מיוחד מאוד ואני מרגיש זכות גדולה שילדיי לומדים בו", אומר ניר רובין סירקין, הורה לשני תלמידים בבית הספר. "לשמחתי יש לנו שותפים בעיריית נצרת עילית ובמשרד החינוך שראו את הפוטנציאל ברעיון ונרתמו לעניין. מכיוון שזה פרויקט בקנה מידה מאוד גדול, שאין בכל מוסד חינוכי, אנו נדרשים למשאבים ייחודיים מעבר למה שמשרד החינוך והעירייה משתתפים, וכאן עמותת תיקון וההדסטארט נכנסים לתמונה".

הפרויקט הוא חלק מהתחדשות רחבת היקף שמתרחשת בנצרת עילית בשנתיים האחרונות. "לאחרונה העיר והשכונה עוברות מהפכה. יש התחדשות גדולה. בבית הספר 'עצמון' שנמצא בשכונת מגוריי, החל תהליך של בנייתו כבית ספר ייחודי ואיכותי במיוחד. את התהליך מובילים העירייה ומשרד החינוך יחד עם 'תיקון' - העמותה החינוכית של בוגרי תנועת המחנות העולים שפועלת באזור", מספר סירקין.

עד כה הצליחה העמותה לגייס כמחצית מהסכום המבוקש והחזון נראה קרוב מתמיד. "מדובר על מרכז מדעי חינוכי שבו הילדים ילמדו 'דרך הידיים' איך לגדל צמחים, להפעיל מערכות ממוחשבות, לערוך ניסויים ולפתור בעיות טכנולוגיות", הוסיף סירקין, "ויותר מכך, הם יהיו מדענים צעירים שיעברו את ההכנה הטובה ביותר לעולם המחר, כזו שישיבה בכיתה מול הלוח אף פעם לא מספיקה לה".