אנחנו רואים ומרגישים את זה כל יום. הילד מצביע על משהו שהוא רוצה שתקנו, זוכה לסירוב ואז מתחילות המניפולציות. "אתם קמצנים", "אתם הורים רעים", "לא איכפת לכם ממני", וכיוצא בזה. אתם מנסים להסביר לו מה היה קורה אילו אתם הייתם מדברים ככה להורים שלכם, אבל לפני שאתם שמים לב מתחילות הדמעות, צעקות בטח לא יעזרו. ואנחנו וגם הם נשארים עם טעם מר בפה.

נותנים לילדים את הבחירה | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

לתוך העולם הדי מסובך הזה יש לומר, נכנס המרכז לצמיחה כלכלית מבית בנק הפועלים שבשיתוף פעולה עם מתנ"ס יקנעם והמרכז לצעירים בעיר, יקיים ביום שלישי הבא (10.7, 20:00) במתנ"ס ביקנעם, סדנה ייחודית. הסדנה שמטרתה הענקת יסודות ועקרונות לאחריות והתנהלות כלכלית נכונה בקרב ילדים תונחה על ידי הפסיכותרפיסטית ומנחת ההורים ממכון אדלר, שני נחשון, ותעסוק בדרכים בה מדברים עם ילדים על כסף, כיצד אומרים להם לא, ואיך מצליחים לארוז את כל הדבר הזה ובכל זאת לשמור על אווירה נעימה.

שני, אני גדלתי בהבנה שיש טאבו בקשר של ילדים וכסף, לא היית מכניס ילדים לתוך זה בכלל.

"קודם כל, זה עניין סובייקטיבי, בכל בית גדלים בצורה אחרת. אני מסכימה שלא נהוג לדבר עם ילדים על חובות, משכנתאות, וגם לא נכון לדבר איתם על זה כי הם לא מסוגלים להכיל את זה.

"הסיפור הזה התחיל דרך עמותה לייעוץ כלכלי שנכנסה לבתים וניסתה לעזור למשפחות שמתקשות כלכלית להתנהל נכון יותר. העמותה הזו נתקלה בקושי כי ההורים לא הצליחו לגייס את הילדים לתהליך הזה. כשהקואצ'ר היה ניגש למשפחות, ואומר להם שצריך לקצץ -  הם היו ניגשים לילדים ואומרים להם משהו בסגנון של 'מהיום אין טלפונים כי צריך לקצץ' או שהילד אמר פשוט לא. בשתי הדוגמאות שאני נותנת ההורים לא הצליחו לרתום את הילדים לתהליך".

אז מה עושים?

"אז הגענו מהמכון והבנו שאם אתה רוצה לחנך את הילדים, אז אתה לא יכול לבוא ולהגיד להם שצריך לחסוך ואיך צריך לחסוך, אלא תציבו את הבעיה בפני הילדים. 'אנחנו צריכים לחסוך ככה וככה בחודש, בואו נחשוב איך אנחנו יכולים לקצץ'.

"אז יש ילד שיגיד שהוא לא הולך לחוג, יש ילד שיתחיל לכבות את האור בשביל לחסוך בחשמל, יש ילד שיוותר על החופשה המשפחתית – אבל את הטלפון, זה שרצינו לקצץ, הוא יבחר להשאיר לעצמו. אתה לא יכול לבוא לילדים עם הבעיה ועם הפתרון. וזה העקרון שלנו. לתת לילדים בחירה, אחריות, להתייעץ ולשתף אותם".

למי מיועדת הסדנה?

"הסדנאות האלה מיועדות לכל ההורים מאחר שהדוגמאות הן לפי גיל אבל המקרים מתחילים מגיל אפס. אם נכנסת עם ילד לסופר אז הורה שהוא אנרכיסטי, הילד אומר 'תקנה לי, תקנה לי', וההורה קונה לו הכל, הורה שהוא דיקטטור אומר 'לא' וזהו ומשאיר אחריו תסכול. הורה דמוקרטי, לעומתם, אומר 'אפשר לקנות רק דבר אחד, פעם בשבוע או משהו בריא' – כלומר תמיד תאפשר בחירה".

מציבים בפני הילדים את הבעיה ונותנים להם בחירה. שני נחשון | צילום: ערן לביא, פרטי

החיבור בין ילדים לכסף הוא לא הדבר הכי רגיל. מאיפה זה באמת מגיע?

"אני אשת מכון אדלר, ובמכון אדלר מלמדים ילדים להיות עצמאים ובעלי תחושת ערך. אבל זה לא משנה באיזה תחום אם זה בתחום רשתות חברתיות, אם זה בתחום כלכלי ואם זה בתחום שיעורי בית. בכל מקום יש לנו את אותה משנה, איך אנחנו מחנכים ילדים להיות אחראים, עצמאים ועם תחושת ערך.

"סגנון ההורות בבית בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים האלה, וזה בא לידי ביטוי גם בכסף. לצורך העניין אם הורים מפנקים את הילד שלהם, אז זה בא לידי ביטוי גם בתחום הכלכלי, גם בתחום מטלות הבית, שיעורי הבית וכו'. אם הורים מחמירים מדי עם הילד, כאלה שמקבלים את כל ההחלטות, אז הם מחליטים מתי ומה קונים ומתי עושים שיעורי בית".