תומר רחמים (צילום: שרון צור)

בעונות האחרונות אנו רואים מגמת ירידה מקצועית דרסטית במחלקת הנוער.

שימשתי בעברי כמנהל קבוצת הנוער וסייעתי רבות למחלקה וכאחד שמחלקת הנוער מאוד חשובה לי היה לי חשוב להעיר ולהאיר על מנת שאולי מישהו מהקברניטים שמנהלים את המחלקה ייקח את הדברים לצומת ליבו ויגרום לשינוי.

אפתח את דברי על קבוצת הנוער, שהינה הדגל של כל מחלקה. לצערי עונה שעברה קבוצת הנוער נשרה מהליגה הלאומית לליגה הארצית והעונה כשלה בניסיון להעפיל בחזרה.

גם בעונה שעברה וגם העונה, למרות שאיני שייך למערכת, הגעתי לצפות במשחקים. יש לציין שהעונה גם כאשר ראיתי ניצחונות התאכזבתי מהדרך. ישר זיהיתי שזה לא יחזיק מעמד לזמן ארוך, גם שהיו במקום הראשון והשני. היה לי ברור שמשהו חייב להשתנות.

לצערי מי שאמון על הפן המקצועי במחלקה כנראה לא צפה את הנולד ואת מה שאני ראיתי.

דעתי היא שאם היו צופים לפחות את מה שאני צפיתי, ועושים שינוי לפחות בעמדת המאמן (שחקנים לא ניתן להחליף) אז אולי הקבוצה היתה עכשיו במקום אחר. לא מספיק שלא היו ערים למצב ולא זיהו אותו, יצאו בהאשמות נגד הנהלת הבוגרים שבגלל שמספר שחקנים מתאמנים בקבוצה הבוגרת הדבר פגע בנוער. ואני אומר נו באמת, לא יכולתם למצוא תירוץ יותר טוב? הרי בכל קבוצה בוגרת (במיוחד בליגה א וליגה לאומית) מספר שחקנים, בדרך-כלל חריגי הגיל,  מתאמנים לסירוגין הן בקבוצת הנוער והן בקבוצה הבוגרת.

דבר נוסף, קבוצת נערים א', שאחרי מספר עונות בליגה הארצית (ליגה בכירה לנערים א) נשרה העונה לצערי ליגה. בקבוצה זו אומנם  זיהו את המצב, החליפו מאמן אך המהלך נעשה מאוחר מידי בכדי שיביא שינוי וחבל שכך.

 אני חושב שמנהל מחלקת הספורט, עודד פרל,  שלקח על עצמו את המחלקה, חייב לעשות חישוב מחדש ולהבין שעל מנת שמחלקת נוער תצליח צריך להשקיע "קצת" יותר במחלקה ולדאוג לתקציבים על מנת להחזיר אותה לקדמת הבמה. לרדת ליגה קל, אבל להעפיל חזרה זה מאוד קשה.

מנהלי המתנ"ס שאליהם עוברים התקציבים צריכים להבין שמחלקת נוער בכלל וקבוצת נוער בפרט, מעבר לתשלום משכורות, ציוד והסעות ישנן עוד מכלול של דברים. הצעתי להם שיתייעצו עם מחלקות נוער נוספות איך מנהלים מחלקת נוער.

מאחל למחלקת הנוער שרק יצליחו ויעשו את קפיצת המדרגה המיוחלת בחזרה לקדמת הבמה כי בלי מחלקת נוער חזקה שתייצר שחקנים לבוגרים יהיה קשה להתקיים.

זהו טור דעה מבלי כוונה לפגוע באדם כזה או אחר אלא רק מתוך אכפתיות ודאגה.