הודיה בן שימול. רוצה להופיע בנצרת עילית (צילום: חורחה נובומינסקי)

"נצרת עילית בשבילי היא הבית. בכל פעם שאני באה לבקר את המשפחה שגרה שם, אני מרגישה בבית. שם נולדתי, שם הכל התחיל", אומרת הודיה בן שימול (26), זמרת ומוזיקאית. בו שימול, שגדלה בעיר עד גיל שבע ומתגוררת כיום במודיעין, מפתחת בימים אלה קריירה בארץ ובעולם.

בן שימול היא בוגרת ומצטיינת הקולג' Musicians Institute בלוס אנג'לס, שם למדה תחת שרביטה של המוזיקאית האמריקאית דברה בירד, מאמנת הקול הראשית בתוכנית 'אמריקן איידול'. היא הופיעה בתחרויות, שימשה כמורה למוזיקה בבית הספר היהודי בלוס אנג'לס והשתתפה באירועים מוסיקליים שונים באקוודור, רוסיה, אסטוניה וקנדה. "ברוסיה זכיתי בפרס השיר המקורי הטוב ביותר", היא מתגאה.

בימים אלה היא מלמדת פיתוח קול בשעות אחר הצהריים, ובבקרים היא עובדת עם נוער בסיכון. את השיר שלה, 'ירושלים', היא מבצעת בעברית, באנגלית ובספרדית, והוא הושמע ברדיו כבר כמה פעמים. בימים אלה היא טסה לפולין לייצג את ישראל בתחרות בינלאומית עם השיר הזה.

החיבור של בן שימול למוזיקה החל בגיל צעיר. "כבר בגיל שלוש, אבא שלי לקח אותי לחוג דרמה. הוא ואמא תמכו בי לאורך כל הדרך. בגיל הזה נכנסתי לעולם הבמה וכבר רציתי להופיע, לעשות הצגות ולשיר. אחי ניגן על פסנתר, אז תמיד היינו מקימים הרכבים ומופיעים. הרגע שזה הפך להיות משהו מקצועי הגיע בכיתה ט', כשהצטרפתי ללהקת רוק במודיעין, שהצליחה מאוד. היינו בערוץ הילדים וזכינו בתחרות 'הדבר הגדול הבא' של מודיעין וירושלים, ובנקודה הזאת הבנתי שיש פה משהו, שהכישרון הזה הוא משהו שאני רוצה לפתח".

הדרך לא היתה קלה, ובן שימול הרהרה עם עצמה אם זה באמת התחום שהיא רוצה לעסוק בו. "חשבתי אבל בסוף כל הדרכים הובילו אותי לשם", היא אומרת, "אני מרגישה שאני מפזרת את המוזיקה בעולם ושזאת שליחות עבורי, כמו דרך שנבחרה עבורי. המוזיקה היא חלק ממני. אני נהנית ומרגישה שאני מפיצה את זה לדור העתיד עם המקהלות שלי".

ומה החלום הגדול? בן שימול חולמת להעביר את הידע שצברה הלאה. "אני חולמת שיהיה לי בית ספר למוזיקה משלי, להעביר את זה לדור העתיד. גם לילדים שקשה להם מבחינה כלכלית או לנוער בסיכון, שיוכלו להתחבר לזה. מוזיקה, לדעתי, עושה נפלאות ומרפאה".

כמו כל זמרת, גם היא שואפת להוציא אלבום. "אני רוצה להוציא אלבום באנגלית, בעברית ובספרדית. לעשות מגוון תרבויות ביחד".

בילדות בנצרת עילית היא נזכרת בשמחה: "אני זוכרת את הכיף והמשפחתיות. אבא שלי מאוד מחובר לעיר הזאת, אז תמיד שמעתי עליה סיפורים. צברתי שם הרבה חוויות שעיצבו אותי למה שאני היום - חוגים למוזיקה שהייתי הולכת אליהם וסביבה מחבקת".

ומה עם סגירת מעגל והופעה בעיר ילדותה? "בשמחה", אומרת בן שימול, "אם יזמינו אותי לנצרת עילית, אשמח מאוד להופיע שם".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו