אלי גבאי. "אני בא עם ניסיון של קבלת החלטות ומנהיגות" (צילומים: שרון צור)

במשך הרבה שנים עבד אלי גבאי מכפר תבור בשירות המדינה. הוא שירת בנח"ל המוצנח, פיקד על יחידת המסתערבים של משמר הגבול, היה ממקימי יחידת נחשון של השב"ס, עמד בראש המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם) של השב"ס ושימש כמפקד בתי הכלא באר שבע, גלבוע, חרמון וצלמון. לפני כחודש יצא לגמלאות, בדרגת גונדר-משנה (מקביל לאלוף־משנה), ולרגע הוא לא ראה את עצמו יושב בבית או מחפש לעשות לביתו.

 בהחלטה שהתגבשה אצלו די במהירות ולנוכח הרזומה העשיר שלו, בגיל 48 סימן כבר את היעד הבא - להיות ראש המועצה של כפר תבור, אחד היישובים הוותיקים, המבוקשים, היפים והמתפתחים באזור.

"אני הכי מתאים להוביל את היישוב אחרי יוסי דולה", הצהיר גבאי בביטחון בראיון ראשון לעיתון 'ידיעות העמק', "יוסי דולה היה ראש מועצה טוב שעשה דברים מדהימים. קשה לבנות, אבל קל מאוד להרוס. הפחד שלי שתהיה פה מנהיגות שתוביל חלילה את היישוב לתהומות שאנחנו לא רוצים, מנהיגות שתהרוס את כל מה שיוסי דולה עשה".

זה מה שמניע אותך להתמודד, החשש לעתיד היישוב?

"כל החיים שלי הובלתי, יזמתי והנהגתי. אחרי עשייה ביטחונית-חברתית אני רוצה להוביל ולהשפיע על המקום שהילדים שלי חיים בו. אני רוצה להשפיע על חיים של אחרים ולפתור בעיות עבור אחרים. כל תפקיד שעשיתי בעברי היה מבחינתי תפקיד חיי. אף פעם לא חשבתי על התפקיד הבא. גם ראש מועצת כפר תבור יהיה תפקיד חיי".

"קשה לי להבטיח הבטחות"

גבאי נולד במגדל העמק, שם גדל והתחנך. בנם הבכור של סעדיה, קבלן בניין ב'רפאל' ואסתר, עקרת בית. יש לו עוד ארבעה אחים. אחרי שהתגייס לצבא ונישא, התחיל לעבוד בשירות המדינה והתגורר בקיבוץ האון בעמק הירדן, בירושלים ובמבשרת ציון. לפני שמונה שנים, במקביל לעבודתו כמפקד כלא חרמון ואחר כך צלמון, עבר עם אשתו סיליה וחמשת ילדיהם להתגורר בכפר תבור בשנת 2010. "עברנו לגור בכפר תבור כי רצינו חינוך טוב לילדים, איכות חיים וחיי קהילה. ראינו את העתיד שלנו במקום", הסביר גבאי.

למה לך פוליטיקה?

"לשרת ציבור, לפתור בעיות, לקדם דברים ולהוביל ארגון כזה או אחר זה לא פוליטיקה. אני לא מרגיש פוליטיקאי, אני איש עשייה. זה התחיל בשירות המדינה ועכשיו אני רוצה להמשיך את העשייה שלי במגזר הציבורי. כשהחלטתי לפרוש משירות בתי הסוהר פנו אליי כמה חברים וביקשו ממני לחשוב על התמודדות לראשות. עשיתי בדיקה שכללה גם מפגש עם כל המועמדים. רציתי להכיר אותם. נפגשתי גם עם יוסי דולה. הוא נתן לי את ברכתו, אך הבהיר לי כי הוא תומך במועמד אחר ואני מכבד את זה. אני חייב לציין שבכל מפגש שלי איתו הרגשתי שיש בינינו הערכה הדדית. היה לי חשוב במפגשים עמם להעביר מסר שההתמודדות צריכה להיות מכובדת ומכבדת. ביקשתי שאם הם רוצים לתקוף אותי שיתקפו את התוכניות והחזון שלי, ולא ירדו לפסים נמוכים".

מה החזון שלך לכפר תבור?

"החזון שלי שכפר תבור יהיה היישוב הכי טוב בארץ בכל ממדי החיים. כל החלטה שאקבל, אם אבחר לראש המועצה, תהיה בהלימה עם החזון הזה. שואלים אותי הרבה תושבים מה התוכניות שלי. אחת הבעיות שלי שקשה לי להבטיח הבטחות. בעיניי זה לא רציני לבוא עכשיו עם תוכניות כשאני לא יודע מי עולה איתי לאוטובוס ומה התקציב שלי. בכל ארגון שניהלתי אני קודם לומד, מכיר את האנשים, מנתח את הבעיות ועושה את סדר העדיפויות לפי החזון שלי. אני מקווה שלא אאלץ להבטיח הבטחה שלא אוכל לעמוד בה".

מהיכרותך את התושבים, מה הכי חשוב להם?

"החינוך וטיפול בכביש 65 ובעיקר צומת הבנקים. יש לי חזון חינוכי ברור – לא משאירים אף ילד בצדי הדרך. אני הייתי ילד עם הפרעות קשב וריכוז ולא ידעו איך להתמודד איתי. העיפו אותי מהשיעורים ומבית הספר כל הזמן. בכיתה י' החליטו שאני לא ממשיך ללמוד, אך למזלי קצין ביקור סדיר אסף אותי מהרחוב, ניצל את קשריו בבית הספר והחזיר אותי למסגרת כדי שאסיים י"ב. בזכות עזרה של אנשים טובים הגעתי לאן שהגעתי.

יוסי דולה. תומך בעודד הלפרין

"היה לי מזל, אבל להרבה אחרים לא היה את המזל שלי. לכן, מצד אחד, אני כראש מועצה אדאג שאף ילד לא יישאר מאחור. אף ילד לא יגדל עם דימוי עצמי שלילי כי לא ידעו לזהות את הבעיות שלו. מצד שני אדאג לטפח את המצוינים ולהעצים את המנהלים והמורים. היום במערכות החינוך כולם מאשימים את כולם. בכפר תבור תחת הנהגתי תהיה אחריות קהילתית כשהילד במרכז. כולם יהיו אחראים. ייגמר העניין הזה שהורים מאשימים מורים והיסודי מאשים את הגן והתיכון את היסודי".

אני מניח שאתה לא כזה מוכר ביישוב. איך אתה מתכוון לנצח?

"אני הולך לעבוד קשה. אני רוצה להיכנס ללבבות של התושבים ולשכנע אותם שאני הכי מתאים להוביל את היישוב ולהיות זה שאחראי על החינוך והביטחון שלהם. אעבור משפחה אחרי משפחה, בית אחרי בית. לא רוצה מתווכים, אני רוצה שיכירו אותי באופן אישי. זה גם יהיה סגנון ההנהגה שלי. אני בטוח שאחרי שיכירו אותי וידעו מה עשיתי למען המדינה, הקהילה והחברה, הם ישתכנעו לבחור בי".

"אין לי שום טענות לדולה"

יש לא מעט מועמדים לרשת את יוסי דולה. חברת האופוזיציה חנה אטלי-לוי, שקד גולדמן - בנו של ראש המועצה המיתולוגי מיכה גולדמן, עודד הלפרין - בחור צעיר שגדל ביישוב וזוכה לתמיכתו של דולה וככל הנראה גם ארי לרום. עד היום אלה שנבחרו לעמוד בראש המועצה היו בני כפר תבור שורשיים. דולה אמנם לא נולד ביישוב, אך נישא לבת הכפר. האם גבאי, שגדל בכלל במגדל העמק, יכול לכבוש את היישוב שבו הוא מתגורר בסך הכל שמונה שנים? האם היישוב בשל לבחור מישהו שהצטרף אליו ואינו בן המקום?

גבאי משוכנע כי אין הדבר מכשול. "המציאות בכפר תבור שונה ממה שהיתה בעבר. היישוב גדל וכולל היום כ-5,000 תושבים. הסוגיה הזו של בן אצולה כבר לא רלוונטית. תושבי כפר תבור חכמים והם יבחרו את מי שהכי מתאים להם במיוחד בסוגיות כמו חינוך, ביטחון וקהילה. זה לא תפקיד שעובר בירושה. אין דבר כזה שהמלך מכתיר נסיך. זה כבר לא עובד ככה, התקופה השתנתה".

מפריע לך שיוסי דולה הצהיר שהוא תומך בעודד הלפרין?

"בניגוד לכל מה שאנשים אומרים, אני חושב שזכותו של יוסי דולה לתמוך במי שהוא רוצה. אני מספיק בטוח בעצמי ובניסיון שלי כדי לא לחשוש מכך. אין לי שום טענות לדולה בעניין הזה. מעבר לכך אני רוצה לאחל ליוסי בריאות איתנה".

יש לך הסבר למה הרבה מתמודדים על התפקיד?

"לנהל יישוב כזה זה אתגר, אבל לכל אחד יש את הסיבות שלו".

כמה מכירים אותך בכפר תבור?

"מכירים אותי כמו שמכירים את שאר המועמדים. לצערי, בגלל העבודה שלי לא יצא לי להיות מעורב במיזמים קהילתיים כמו אשתי, שבין היתר מתנדבת במד"א".

יש קשר בין ניהול בתי סוהר לבין ניהול רשות מקומית?

"יש אנשים שבאו מהמשטרה או הצבא, נבחרו והיו ראשי ערים מצליחים, ויש דוגמאות שקורה ההפך. אני בא עם ניסיון של קבלת החלטות, מנהיגות, הובלה, ניהול הון אנושי והון חומרי".

גבאי. בעל רגישות חברתית

לא ברור עד כמה תושבי כפר תבור מכירים את גבאי, אך הוא ואשתו סיליה תרמו במשך תקופה ארוכה לחברה כשהקימו בית אומנה במבשרת ציון במסגרת עמותת 'אור שלום', שבה גידלו בפרק זמן של 11 שנים 32 ילדים בסיכון.

"כששירתי בירושלים אשתו של אחד הלוחמים שלי היתה עובדת סוציאלית. היה מקרה שבעל רצח את אשתו וככה שישה ילדים נשארו בלי הורים. הילדים הועברו לאומנה ואשתי נחשפה לסיפור הזה ורצתה לעזור", סיפר גבאי, "הצטרפנו לעמותת אור שלום. במסגרת הזו נשלחנו לראות ילדים בבית בבאר שבע. נכנסנו לבית והזדעזענו מאיך שהילדים נראים, ממה שהיה במקרר ומאיך שהבית נראה. אני בא ממשפחה חמה ואוהבת. לא האמנתי שיש דברים כאלה במדינה. ראיתי שלילדים האלה באמת אין מה לאכול, שאין מי שיגדל אותם או ילמד אותם. אמרנו לעצמנו שאם הילדים האלה יישארו במצב הזה, גם הילדים שלהם יהיו באותו מצב.

"לקחנו בית גדול, צירפנו לחמשת הילדים שלנו עוד 11 ילדים שהתחלפו עם השנים, ובסך הכל גידלנו 32 ילדים בני 7 עד 18. זה אחד הדברים המשמעותיים שעשיתי בחיים. אנחנו עזרנו להם, נתנו להם כלים וערכים כדי שיצליחו בחיים. התודה הכי גדולה שקיבלתי מהתרומה הזו שאחד הילדים התקשר אלי לפני כמה זמן ואמר לי, 'אני רוצה שתוביל אותי בחתונה שלי כאבא שלי'. מה אני צריך יותר מזה. למדתי מהילדים האלה המון. אתה רואה ילד שבא מהמקום הכי נמוך, מתרומם ומתפתח. הילדים האלה הם דוגמא לנחישות ולגבורה. הם גיבורים".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו