רועי כהן. "לפני כל משחק אבא מברך אותי" (צילומים: שרון צור)

רועי כהן הוא הדמות שמאפיינת את השינוי הגדול שעבר על הפועל נצרת עילית העונה מבחינה מקצועית. למעשה הוא האיש שמסמל את נצרת עילית החדשה, שה-DNA שלה השתנה ברגע שהוא לבש את חליפת המנהל המקצועי. מקבוצה כבויה ואנמית שגורלה בליגה יוכרע רק במחזורים האחרונים, הוא היה הלפיד לפני המחנה שהוביל את נצרת עילית העונה להצלחה. אם קצת יותר מזל, היא גם היתה מועמדת לעלייה מהמקום השני.

העבודה של כהן היתה בעיקר מאחורי הקלעים - בשיחות אישיות עם שחקנים, בפריקת מתחים בין הנפשות הפועלות, בהרגעה כשצריך, בהמלצות חכמות, בהתנהלות ששידרה ווינריות, בטחון ועוצמה וגם במסרים ברורים וחדים לתקשורת כי מה שהיה, לא יהיה עוד.

ההצלחה של הקבוצה לא הפתיעה את כהן. כבר אחרי האימון הראשון בקיץ 2017 הוא היה משוכנע שהיעד – פלייאוף עליון – יושג.

"בתחילת העונה חלמתי איך תיראה העונה וזה בדיוק מה שאנחנו חווים היום – קבוצה שמחה ותוססת שהגשימה את היעדים שלה. אני מסופק", אמר השבוע כהן, "התחלנו את העונה בצורה פחות טובה. היו לנו כמה טעויות בבניית הסגל - בכל זאת, זו עונה ראשונה שלי כמנהל מקצועי בקבוצה בוגרת. לשמחתי, היינו מספיק חכמים בינואר כדי לעשות תיקונים. אם כל העונה היינו משחקים כפי ששיחקנו בסיבוב השני, היינו משיגים את המקום השני ועולים לליגת העל".

מזל של מתחילים?

"מזל זו לא מילת גנאי. בכל תחום שבו אתה עוסק, תמיד צריך את אלילת המזל לצדך. בהרבה מקרים כמו בבחירת שחקנים והחלטות גורליות המזל היה לצדנו העונה. לא סתם אומרים שהמזל הולך עם הטובים כי העונה היינו טובים".

יש לו עוד מה ללמוד

המנהל המקצועי של נצרת עילית בסך הכל בן 38. הוא כדורגלן עבר של המועדון, שכילד התחיל במחלקה בבית ספר לכדורגל אצל אבי צימברג ומאיר ג'אנו ולאחר מכן עבר למכבי חיפה יחד עם דודו אוואט, קרול יורדן ומעיין אדלר, שם התאמן אצל אגדות כמו אשר אלמאני ז"ל וג'וני הרדי ז"ל.

בגיל 16 חזר הביתה לקבוצת הנוער של המאמן עובד גרינפלד ז"ל. בגיל 17 כבר היה בסגל של הקבוצה הבוגרת, כשכבר במשחק השני שבו שותף כבש שער מרהיב מכ-30 מטרים נגד הפועל כרמיאל. שנה לאחר מכן היה שותף לעונה ההיסטורית שבה הקבוצה העפילה מליגה א' לליגה הארצית.

אחר כך עזב לקרית שמונה איתה העפיל גם מליגה א' לליגה הארצית. אחר כך שוב חזר הביתה, אך לא הצליח להשתלב. הוא שיחק עוד כמה עונות בקבוצות בליגות נמוכות עד שפרש. למרות שנחשב לכישרון, הוא לא ממש הצליח לממש את הפוטנציאל שבו.

מאז שתלה את הנעליים הספיק להקים את קבוצת מכבי נצרת עילית בליגה ג' יחד עם צביקה מנשקו, שרון סויסה, ציון אדרי ועובד גרינפלד ז"ל. בין לבין אימן במחלקות נוער שונות עד שלפני שלוש עונות החל לאמן במחלקת הנוער של המועדון. לפני שנה, בעקבות מותו הפתאומי של גרינפלד ז"ל, מונה במקומו לתפקיד המנהל המקצועי.

הטיפוס של כהן לעמדה כל כך משפיעה בכדורגל בעיר לא נעצר ובקיץ שעבר, בעצה משותפת של המנכ"ל גיל ברעם וראש העירייה רונן פלוט, הוא קיבל לידיו את התפקיד המקצועי הכי חשוב – המנהל המקצועי של הקבוצה הבוגרת.

לא חשבת שזה גדול עליך? הרי לא אימנת בוגרים מעולם.

"אומרים אין הנחתום מעיד על עיסתו. כן חשוב לי להגיד שאני מאמין ביכולת שלי. אני מודה ליתרונות שלי כמו גם לחסרונות ולא היה לי חשש לרגע שהתפקיד הזה גדול עלי. אני בטוח שאני יכול לעשות תפקידים גדולים ממנהל מקצועי בעולם הכדורגל. הוכחתי שהתפקיד הולם את מידותיי".

מאיפה הביטחון העצמי הזה?

"לא בכל דבר בחיים יש לי ביטחון עצמי. יש לי עוד לאן להתפתח בכדורגל ובחיים בכלל. אני בא מרקע, מבית וממקומות שאני יודע הכל על עולם הכדורגל. עברתי, ראיתי ושמעתי הכל בעולם הזה. יכול להיות שהביטחון מגיע משם. אני עדיין סבור שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולשפר כדי שאוכל להיות מנהל מקצועי בטופ של הכדורגל הישראלי".

ירון הוכנבוים הוא מאמן דומיננטי. איך התחלקה העבודה ביניכם?

"לזכותו של ירון ייאמר שהוא עבר הרבה בכדורגל. הוא למוד ניסיון. הוא יודע טוב מאוד לעבוד בצוות. ירון לא מתנהל עם אגו ומה שחשוב לו זו הצלחת הקבוצה. אנחנו עובדים מדהים יחד והיום אנחנו גם חברים. גם כשירון לא יהיה בנצרת עילית הקשר יישמר. יחד עם זאת כדי שמאמן ברמה של ירון יוכל להתפנות להצלחת הקבוצה, הרבה דברים לקחתי תחת חסותי. כמובן שחדר ההלבשה, האימונים והמשחקים זה שלו. אני וגיל נתנו לו את כל הלגיטימציה לעשות את הדברים איך שהוא רואה".

התערבת לירון בעבודה?

"במהלך העונה ביני לבין ירון היה כל הזמן סיעור מוחות. לרגע לא היה בינינו אגו. ירון ידע מהרגע הראשון שיש לו פרטנר אמתי כדי שנוכל לעשות את הטוב ביותר עבור הקבוצה. ירון הוא אחד המאמנים הטובים בליגה הלאומית".

מי החליט על ההרכבים?

"ירון. הוא מאמן הקבוצה. כמובן שלפני כל משחק הוא היה שומע את דעתי כמו שהוא שמע את הדעה של עוד אנשים שקרובים וזה בסדר. בסופו של יום יש מאמן והוא זה שקבע את ההרכב. כמנהל מקצועי אני לא רוצה שזה יהיה אחרת".

מי המודל שלך בתפקיד הזה?

"מכל אחד אפשר לקחת וללמוד. ג'ורדי קרויף עשה דברים יפים, אבל אני מנסה לעצב ולמתג את עצמי כאחד שילמדו ממנו בעתיד".

גיל ברעם. חברים טובים

סולל לעצמו דרך

אי אפשר להתעלם מהעובדה שכהן הוא אחיו הקטן של יניב כהן, מגדולי הכדורגלנים של המועדון ויש שיגידו הגדול מכולם. היום יניב הוא המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של מכבי חיפה.

גדלת בצל של יניב, נכון?

"ההבדל בינינו הוא שמונה שנים. כאח קטן שיש לו אח גדול מצליח אתה מעריץ אותו, רוצה בהצלחתו, רץ אחריו לכל מגרש וגאה בו. לא הרגשתי שאני בצלו. הרבה בזכות הבית, תמיד היה לי את המקום שלי. קיבלתי אהבה ותמיכה גם ללכת בדרך הזו. לא הגעתי לרמות של יניב  לא כי הייתי פחות מוכשר, אלא כי הייתי פחות חזק מנטלית כמו שאני היום. אני לא מקנא באנשים שזרים לי, אז גם אם הייתי בצלו אני גאה בו ובהצלחה שלו".

אפשר להגיד שהיום רועי כהן מצליח בנצרת עילית בזכות עצמו ולא בזכות אחיו.

"אני שמח שאני סולל לעצמי דרך שבכל מקום לא אומרים אח של, אלא קוראים בשמי ומפרגנים ואומרים שאני עושה עבודה טובה בתחומי".

הראל סלע. איש מקצוע

התייעצת עם יניב העונה?

"בתחילת העונה התייעצתי איתו לגבי התפקיד. יניב, מעבר לזה שהוא אחי, הוא דמות שאני סומך עליה בעיניים עצומות. יש לי מה ללמוד ממנו, מהניסיון שלו, מהאיכויות שיש לו ומהעבר המפואר שלו ככדורגלן".

יש סוגיה בעיר שיש סביבה ויכוח מי הגדול מכולם - שלמה אדלר או יניב כהן?

"אהיה הכי אובייקטיבי. את שלמה אדלר לא ראיתי משחק. מהסיפורים ששמעתי הוא היה שחקן ענק. אי אפשר לפקפק בעבר המפואר שלו ובמה שנתן למועדון. אך מי הביא את נצרת עילית למקומות הכי גבוהים? יניב כהן. דעתי היא שיניב הוא השחקן הכי גדול של נצרת עילית בכל הזמנים. אחי לקח מועדון קטן ולא מצליח בליגה א' והוביל אותו עד לליגת העל. מי עוד עשה דבר כזה?"

אביך סמי היה דומיננטי בקריירה שלך. הוא חסר לך במגרש?

"האהבה לכדורגל של כל האחים באה ממנו. הרעב, התשוקה ושמחת החיים בתחום הזה רשומים על שמו. קצת חסר לי שהוא לא נמצא היום במגרשים. אסור גם לשכוח שאבא שלי הוא אוהד שרוף של הקבוצה וליווה אותה שנים, החל מליגה א' ועד לליגת העל. אחרי תאונת הדרכים שעבר הכי חשוב שהוא איתנו. הוא כל הזמן מקבל דיווחים ולפני כל משחק הוא מברך אותי".

למתג את המועדון

העונה של נצרת עילית יוצאת דופן בהצלחתה ולכן מתבקש לשאול מה קרה העונה הזו, שלא קרה בשלוש העונות הקודמות שבהן הקבוצה היתה קרובה לרדת לליגה א'. כהן מסביר ומנמק היטב את התיאוריה שלו בעניין

"כדורגל בפרט וספורט בכלל זה לא הצגה של אדם אחד. לצערו של גיל ברעם הוא היה צריך להוביל בשנים הקודמות את המועדון בפן הניהולי, הכלכלי והמקצועי, וזה משהו שהוא בלתי אפשרי", אמר כהן, "העונה הצטרפו כוחות טובים – אני, ירון ומנהל הקבוצה שרון סויסה שהוא נכס גדול, שהורידו מגיל המון ונתנו לו שקט לפעול כמנכ"ל. החיבור הזה הצליח".

שרון סויסה. נכס גדול

"ויש עוד שותפים להצלחה", הוסיף כהן, "איש המשק שלומי אסולין שאין עוררין על האהבה שלו למועדון, מזכירת המועדון לנה, הפיזותרפיסט תאופיק, שרון כץ, אריק שמואלי, הראל סלע שהוא איש מקצוע מצוין וכמובן גם יו"ר המועדון רוני ליקוורניק שעל לבו חרות הסמל של המועדון. ועוד מישהו שחשוב לציין ורק אני יודע עד כמה הוא עזר ועוזר לי מאחורי הקלעים - אלי מיכאלי, יו"ר מחלקת הנוער. הוא תרם ותורם מזמנו ומכספו למען מחלקת הנוער והילדים של נצרת עילית. זה לא דבר מובן מאליו".

הסתדרת עם גיל?

"לאורך כל העונה שמעתי אנשים ששואלים מי היום האיש החזק בנצרת עילית. שאלה מצחיקה. צרי לי לאכזב כמה אנשים. אני וגיל ביחסים מצוינים וגם חברים טובים. אין בינינו משחקי כוח. אם היינו עסוקים באגו ומריבות זה לא היה עובד. גיל חזק זה רועי חזק ולהפך. בסופו של יום האיש החזק פה זה ראש העירייה רונן פלוט, שעומד מאחורינו ונותן לנו את כל הכלים להצליח. האוהדים צריכים לדעת שגיל הוא אחד המנכ"לים הטובים בליגה, הוא אוהב את הקבוצה מאוד, חי אותה 24 שעות ויודע גם לנהל אותה. אני בטוח שנעבוד יחד הרבה שנים".

מה החזון שלך שיקרה עם המועדון?

"אני רואה את נצרת עילית בשלוש השנים הקרובות ביחד עם הצוות הקיים הופכת למועדון המוביל באזור, מגיעה לליגת העל, מפתחת שחקנים ממחלקת הנוער ומשדרגת את כל המתקנים שלה שיתאימו לימינו. אין לי ספק שעם ראש העירייה הנוכחי זה יקרה. המטרה בגדול היא למתג את המועדון כבכיר בצפון".  

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו