שלומי אסולין. הלב הפועל של 'גרין' (צילום: שרון צור)

לכל קבוצה יש את האיש שבלעדיו כלום לא עובד. זה שאחראי על הכל. אותו אחד שדואג שהכל יהיה מוכן ומסודר בזמן, הדמות שעושה דברים שבכלל לא במסגרת התפקיד שלה. ובקיצור, הלב  הפועם של המועדון.

בדרך כלל אותם אנשים הם מאחורי הקלעים, לא ישמעו עליהם יותר מידי והרבה לא יכירו אותם בכלל. לא יתנו להם את הקרדיט שהקבוצה מנצחת, בטח לא יאשימו אותם כשהיא מפסידה. גם להפועל נצרת עילית יש אחד כזה -  שלומי אסולין, איש המשק של הקבוצה שעובד כבר 9 שנים במועדון. הרוח החיה והלב הפועם ב'גרין'.

אסולין היה בשנים הפחות טובות, כשהקבוצה דשדשה בתחתית הלאומית והוא פה גם השנה, כשהיא ללא ספק אחת מהמוצלחות של המועדון בשנים האחרונות. "צוות מקצועי ברמה גבוהה מאוד נבחר השנה, שמבין ויודע כדורגל. ירון המאמן שהוא משכמו ומעלה, כמובן אריק שמואלי המאמן שוערים, מאמן הכושר שרון כץ, שרון סוויסה שעושה עבודת קודש. המנהל המקצועי רועי כהן שעובד בשיתוף פעולה עם ירון, שכיף לראות את זה ומעל כולם כמובן גיל ברעם, שמגיע לו קצת נחת מהקבוצה", סיפר אסולין.

איש המשק המסור, סיפר גם על הייחודיות של הקבוצה העונה: "מעבר לעובדה שהשחקנים טובים, חדר ההלבשה ממש מגובש. חיברו תלכיד ממש טוב. לא זכורה לי אפילו תקרית אחת בחדר הלבשה בין השחקנים העונה. נצרת עילית זה מועדון שהוא משפחה. זה מה שמייחד אותו. כל  מי שהיה במועדון הזה תמיד רוצה לחזור".

אחרי פתיחת עונה לא טובה, נצרת עילית תפסה את עצמה בידיים, השיגה את מטרת הפלייאוף העליון וכעת היא נהנית מאוויר פסגות. אסולין שעבר עם הקבוצה כמה רגעים מותחים במחזורי הסיום, מאוד מסופק שהשנה נחסכו ממנו כל הדרמות והלחצים. "זה תענוג צרוף. גם להישאר בליגה בדקה ה-90 זה סוג של אושר, אבל חאלס אנחנו כבר לא בגיל לעמוד במתחים האלה, זה מעבר ליכולות שלנו", אמר אסולין והוסיף: "בתחילת שנה הצוות המקצועי הציב מטרה לסיים בפלייאוף עליון, עמדנו במטרה הזו ועכשיו כל מה שמעבר לזה יהיה בונוס".

אסולין. מחובר לחדר ההלבשה (צילום: שרון צור)

אסולין שגם היום עם 41 מעלות חום, דאג לפקוד את האצטדיון מספר מה זו נצרת עילית בשבילו. "אני מגיע ראשון למגרש, פותח אותו ובסוף היום אני זה שנועל אותו. זה אומר שאני בא בבוקר ויוצא בשעות הערב המאוחרות. זה בית שני בשבילי", סיפר, "אני נמצא פה יותר מאשר שאני נמצא עם האישה והילדים שלי. אני כל היום פה".

"נצרת עילית זה משהו שאולי אפשר יהיה באיזשהו שלב להוציא אותי מפה, אבל לא יוכלו להוציא את נצרת עילית ממני", הוסיף אסולין לספר ושיתף גם את הקשר שיש לו עם השחקנים, "הם יכולים להתקשר אליי בכל שעה שהם רוצים. אם שחקן שכח נעליים ויש לו אימון אישי בשבע בערב, הוא מרים לי טלפון ואני בא במיוחד לתת לו את הנעליים. הם כולם כמו הילדים שלי".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו