שאלה: אני אמא לשני ילדים, כאשר הבוגר שלי חלה בגיל שנה בשיתוק מוחין, ובשנים האחרונות לא הייתה ברירה ונאלצתי לאשפז אותו במוסד. קשה לי עם המחשבה הזאת. מה אוכל לעשות?

תשובה:

כותבת יקרה, אני מרגישה את כאבך. אני בטוחה שזה לא פשוט גם לאור העובדה שיש ילד נוסף בבית שאת צריכה במקביל לכך לייצר שמחה וכוח להמשיך לפחות בשבילו.

אני מחלקת את התשובה שלי לשניים: התייחסות אליך והבחירה של הבן שלך.

אתחיל איתך, לפי מה שאני רואה, חווית דיכאון אחרי לידה, אני לא בטוחה עד כמה הסביבה שלך הייתה מודעת למצבך. כמו שאני רואה, את הבנת שאת נמצאת במקום נפשי לא בריא ולא יכולת או העזת לבקש עזרה. העדפת להתמודד עם זה לבד, כי לא חווית שיש מישהו שיכול לתמוך בך.

לא ציינת מה גיל הילד ולכן לא יכולה להתייחס למודעות שהייתה עבור החשיבות של דיכאון אחרי לידה.

מצבך הנפשי לא איפשר לך לראות את הילד. אל תאשימי את עצמך.

צילום: pexels

בדרך כלל דיכאון אחרי לידה מגיע כאשר האמא חווה שהתפקיד הזה גדול עליה, שהיא פוחדת לקבל אחריות על הילד שלה. לא תמיד מכינים אותנו נפשית לקראת הגידול של הילד.

נשים רבות חוות דיכאון אחרי לידה, אוסיף ואומר, שרק חלק מבחינות בכך. יש נשים שאפילו לא מודעות לזה. הרצון להתנתק מהאחריות הזאת נעשה באופן לא מודע ולא רצוני, והתחושה היא הרצון להתכנס בעצמי. להתייחס לצרכים שלי להיות לבד.

לא יכולת לראות שהילד שלך חולה.

לא יכולת לראות אף אחד. היית שם עבורך עצמך.

עם זאת, בימים אלה אני מציעה לך לשנות הרגל מחשבתי, כאשר תצטרכי עזרה – תבקשי. את לא חייבת להתמודד עם זה לבד!

אני בטוחה שיש אנשים סביבך שישמחו להושיט לך יד, ואם לא יש היום מודעות ושיטות טיפול שיכולים להועיל לך.

הריפוי שלך אל מול עצמך זה להפסיק להתמודד לבד עם תחושות קשות ורגשות נמוכים. כי אני צופה שהאשמה שאת מתארת כאן מופיעה בחייך בתחומים נוספים. 

לגבי הילד, כל אחד מאיתנו נולד עם רצון נשמתי. הנשמה הטהורה של הילד שלך בחר בך. למרות שידע שאלו החיים שיצטרך לחיות. הוא עדיין בחר בך, עדיין בחר בחייו. כמה שקשה להבין זאת ואולי קשה לקבל את זה, הילד בחר לחיות ככה את חייו.

נוצרו המצבים הנפשיים שלך למולו, וזו כביכול הסיבה "הגשמית", התירוץ הריאלי למה זה קרה.

הניחי ללדעת למה. למה הוא בחר כך. פשוט תקבלי זאת שככה הוא בחר להיות נאהב ולחיות את החיים האלה פה איתנו. כל אחד מאיתנו בחר את חייו. גם הוא. 

כותבת יקרה, אני מקווה שהצלחתי לתת מזור לכאבך. אפילו בקצת.

חנה אורה עובדיה היא מטפלת רגשית באמצעות תקשור. יש לכם בעיה? זקוקים לעזרה? כתבו לה למייל או חפשו אותה בפייסבוק. את התשובות לשאלותיכם נפרסם במדורים הקרובים

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו