מוטי דותן. החלטה קשה (צילום: שרון צור)

ראש המועצה גליל תחתון ב־17 השנים האחרונות, מוטי דותן, פורש מהפוליטיקה ולא יתמודד לראשות המועצה בבחירות שיתקיימו בסוף אוקטובר 2018. דותן, שניצח בבחירות האחרונות את יריבו הפוליטי מושון גבאי, יסיים שלוש קדנציות וחצי - וימשיך לעסוק בתחום החינוך. "אני פורש בשיא", הוא אומר. "זו אחת ההחלטות הכי קשות שקיבלתי כראש רשות, אבל מרגע שקיבלתי אותה אני מרגיש ש'אין שימחה כהתרת הספֵקות'. זאת היתה - ועדיין - אחת התקופות המרתקות, המאתגרות והמעניינות שהיו לי".

דותן (69) נשוי, אב לארבעה וסב לעשרה נכדים. הוא גדל בפתח תקווה והגיע לכפר חיטים בעקבות רעייתו, פנינה. בצבא עשה שירות קרבי ואחר כך סיים לימודים בישיבת 'בני עקיבא' ברעננה. אחרי כשמונה שנים בשירותי הביטחון עבר כאמור לכפר חיטים, היה רועה צאן ואחר כך ריכז את הענף. בהמשך דרכו היה רכז משק ונוער ולאחר מכן עבד מטעם המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית בשיקום יישובים שנקלעו לבעיות כלכליות. בתפקיד האחרון שמילא במגזר הפרטי ניהל את שיווק הבשר של 'תנובה' בגליל.

דותן: "תמיד הייתי מעורב ברמה כזאת או אחרת בעשייה הציבורית, וכשהגעתי לכפר חיטים הייתי חבר מליאה במועצה במשך עשר שנים. מי שהדליק בי את הניצוץ לפוליטיקה ודחף אותי להתמודד על ראשות המועצה היה שלום שמחון, שכיהן בתחילת שנות ה־2000 כשר החקלאות מטעם מפלגת העבודה".

עם כניסתו למועצה התמודד דותן עם מצב כלכלי קשה וחוסר אמון מצד התושבים ומשרדי הממשלה. הסגנון הניהולי שלו היה מאופיין בביזור - חלוקת סמכויות, בניגוד לריכוז סמכויות בידי אדם אחד. "אני מאמין בבני אדם וביכולת שלהם, וכשנותנים בידי העובדים סביבך סמכויות, הם מגיעים להישגים מרשימים", הוא מסביר. "כשהמועצה היתה במצב כלכלי בלתי־נסבל, בלשון המעטה, נאלצנו לנהל מאבקים נגד בנקים ומשרדי ממשלה. התושבים והספָּקים לא שיתפו פעולה, אבל תוך שנה וחצי החזרנו את האמון - ומאז המועצה קיבלה הרבה פרסים, ביניהם על ניהול כספי תקין והישגים בחינוך.

"בתפקיד ראש רשות קמים בבוקר, מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים הרבה אויבים. אלה מאבקים שקיימים כל הזמן - פעם במאבק על תשתיות אנרגיה וטחנות רוח המוּנָעות בגז, ופעם בכאוס שמשתולל בתוכניות הבנייה בכל הארץ - אבל בעיקר בצפון. אני החבר הכי ותיק בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ואני מנסה למתן את הכאוס התכנוני. המשמעות היא לעצור בכל פינה בנייה בלי תשתיות מתאימות, או כזו שפוגעת ברֵיאוֹת ירוקות, כאשר מוטלת עלינו החובה לשמור על המרחב הכפרי, בעיקר במועצה כמו שלנו". 

"אוהב בני אדם"

המועצה, המשתרעת על פני שטח רחב־היקף של כ־190 אלף דונם, חולשת על 17 יישובים ושלושה כפרי נוער: הודיות, כדורי ונהר הירדן - כפר נופש לילדים החולים במחלות כרוניות. בתקופת כהונתו של דותן החלו לתכנן את הקמת היישוב שיבולת, המבוסס על מודל של "כפר שילוב" - קהילה הקולטת ומאמצת תושבים עם מוגבלויות - על הר תורען, בסמוך ליישוב הערבי טורעאן. לדבריו, הוא יוקם תוך שלוש-ארבע שנים ויוכל לקלוט כ־350 משפחות, מתוכם כ־20 אחוז בעלי מוגבלויות.

בשנים האחרונות הקים דותן גם את קייטנת 'כנפיים' לילדים עם צרכים מיוחדים. "לראות ילדה בת 15 שבקושי מדברת עושה רפטינג בירדן", הוא אומר, "והמלה הראשונה שיוצאת מפיה כשהיא חוזרת הביתה היא 'מים' - אין דבר יותר מרגש מזה. ההצלחה המרגשת והכי גדולה שלי היא פיתוח וטיפוח נושא הצרכים המיוחדים בחינוך".

לדותן נשארו עוד כתשעה חודשים עד לתום הכהונה. לדבריו, הגיע במהלך כהונתו להישגים מרשימים נוספים, ובעיקר שהאוכלוסייה ביישובי המועצה כמעט הוכפלה והפכה צעירה יותר. חלק מיישובי הגליל התחתון, בפרט גבעת אבני והכפרים חיטים וזיתים, הפכו אטרקטיביים גם עבור תושבי טבריה, שביקשו להמשיך מצד אחד להתגורר ליד עיר הולדתם, ומצד שני לבנות בית פרטי צמוד־קרקע.

דותן. לא מתחרט על כלום (צילום: שרו  צור)

"בשנת 2001 הגיל הממוצע ביישובי המועצה היה 56", אומר דותן, "וכיום הוא 33. בנינו גני ילדים, וגם בימים אלה אנחנו בעיצומה של בניית חמישה מעונות־יום חדשים וקריית חינוך עם שלושה בתי ספר. בראש סדר העדיפויות שמתי את תחום הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, וכיום יש לנו בית ספר לאוטיסטים וכיתות לחינוך מיוחד, החל מגני הילדים - והכל תוך התנהלות כלכלית יציבה ואחראית, עם צוות עובדים וחברי מועצה שגילו אחריות ועובדי חינוך יוצאים מן הכלל.

"אני דור שלישי לשורדי שואה", הוא מוסיף, "אוהב בני אדם, איש של אנשים ושונא עוולות. אני חושב שחברה חזקה נמדדת ביכולת שלה לחזק את החוליות החלשות - ובהן אנשים עם צרכים מיוחדים, קשישים ומשפחות שכולות, שנושאות איתן מטען של כאב וצער יומיומי, וחובתנו לחבק אותן".

"זה גזעני?"

יחד עם דאגתו לאוכלוסייה המוחלשת, בקיץ 2016 עורר דותן סערה ציבורית כאשר אמר בראיון שהוא לא מעוניין כי תושבים ערבים יגיעו לשחות בבריכות במועצה. "אני לא שונא ערבים, אבל אני לא רוצה אותם אצלי בבריכות", אמר בזמנו. "גם אני לא הולך לבריכות שלהם. אלה פערי תרבות וזה לא קשור לגזענות. למה גזענות? בתרבות הלא־יהודית, הערבים נכנסים לבריכה בבגדיהם ומנסים להכתיב צורות לבוש כאלה ואחרות - ולכן זה לא מתאים לנו. גם תרבות הניקיון לא דומה לזו של התושבים שלנו - למה זה גזעני?"

השבוע אומר דותן: " אני לא מצטער על מה שאמרתי. הדברים נאמרו מתוך כוונה להדגיש את זכותו של המגזר הערבי לבריכות שחייה ולמועדוני פנאי משלהם. מי שתקף אותי היו בעיקר יהודים - כי המגזר הערבי מאוד מכבד ומעריך אותי. אנחנו חיים באזור שרוב אוכלוסייתו אינה יהודית ונהיה חייבים למצוא דרך לצמצם את הפערים התרבותיים והמנטליים בינינו, אחרת הנכדים שלנו לא יוכלו לחיות פה. לדוגמה, אנחנו נמצאים בשנת בחירות וברוב הרשויות הלא־יהודיות הבחירות נעשות לפי מפתח של חמולות, או שבוחרים מנהל בית ספר לפי קרבתו לראש הרשות. אלה דברים שחייבים לשנות אותם באמצעות חינוך - אין דרך אחרת".

אתגר חשוב שמציג דותן ליורשו הוא המאבק על התשתיות והכבישים. "זה תחום שבו אנחנו עדיין מפגרים אחרי המרכז", הוא מסביר, "ולדעתי זה רע מאוד שבשנת 2018 עדיין אין רכבת שתחבר אותנו למרכז ולחיפה. הדוגמה האחרונה בשבוע שעבר היתה אשה שנהרגה בכביש 767, כביש מסוכן ביותר מכפר תבור ליבנאל. נכון שהממשלה משקיעה - אבל לא מספיק. עם כל שאר הבעיות נסתדר; אנחנו מסוגלים לספק מקומות עבודה וחינוך ברמה גבוהה - עובדה שמשפחות צעירות רוצות להשתקע כאן".

מה תעשה ביום שאחרי?

"אני לא מתכוון לצאת לפנסיה - אצא לפנסיה יום אחרי שאלך לעולמי. אני מכהן כיו"ר ארגון 'קדימה מדע אורט העולמי בישראל', שמשקיע בחינוך בנגב ובגליל. יש לנו בתי ספר בבתי חולים בארץ, כולל בפסיכיאטריים, ואני מתכוון להיות יותר פעיל מאשר היום".

יש משהו שאתה מתחרט עליו?

"אני לא מתחרט על שום דבר. הייתי עושה הכל שוב אותו הדבר, אבל אני סבור שהמועצה שלנו זקוקה לחדשנות ולהתרעננות. אם הייתי מתמודד בבחירות, אני מאמין שהייתי מנצח - אבל ראוי שאפרוש, כי דברים שראש רשות לא עשה במשך 15 שנה, הוא כבר לא יעשה. אני מקווה שמי שיבוא אחריי ימשיך להוביל את המועצה בדרך הנכונה".

נכון לעכשיו, מי שהצהיר באופן רשמי על כוונתו להתמודד על ראשות המועצה בגליל התחתון הם ניצן פלג משדמות דבורה, המכהן כיו"ר הוועד המקומי במושב, ואריאל בוקר משדה אילן. "אני לא מתכוון לנקוט עמדה לטובת אף מועמד", אומר דותן. "המועצה היא לא עסק פרטי שלי. נבחרתי לתקופה מסוימת, זה היה מקום העבודה שלי וברגע שאזוז הצדה, כף רגלי לא תדרוך שם - אלא אם ראש הרשות הנבחר ירצה שאסייע לו בצורה כזאת או אחרת. אני משאיר מועצה עם בסיס איתן ויציב, שאפשר לקחת אותה ולהעיף אותה קדימה".