שעה. שעה שאני מחפש את המסעדה. לא יכלו לשים שלט קטן, מסעדה?

יש מסעדות שגורמות לך להרגיש שהן לא ממש מעוניינות שתגיע אליהן. מסעדת "קראווג'ו "בכוכב מיכאל למשל. זה מוזר, ולו רק משום שהמסעדה בהרצה בחודשים האחרונים והיית מצפה שפרנסיה יחפצו שיגיעו כמה שיותר אנשים;

וזה מפתיע, כי בפייסבוק הם מפרסמים בצורה די אינטנסיבית את האוכל והמאפים שלהם; וזה ממש מדהים לאחר שמתגלה כי המנות המוגשות שם, שנראות בתמונות מגרות ומרתקות, מממשות במציאות את ההבטחה הטמונה בהן: הן טעימות להפליא וגורמות לך להאמין שלעיתים יש אמת בפרסום.

"קראווג'ו". שווה לחפש | צילום: אשר קשר

אז מה הבעיה לכל הרוחות לשים שלט מכוון ל"קראווג'ו" ישר מהכניסה למושב? ואם אתה כבר מגיע בסופו של דבר לבית האריזה הישן, אחרי שנדדת ברחבי המושב - הן בשבילים הסלולים והן בדרכי הכורכר - למה לא לשים שלט?

למה למשרד עורך הדין יש שלט? למה למכון הבריאות והכושר יש? האם מישהו באמת חושב ששעות הפתיחה שכתובות בקטן על גבי שלט ממש זעיר, מספיקות לאנשים שחצו את גיל החמישים ויש חשש אמת שהם סובלים מקטרקט?

הבעיה העיקרית, אחרי שאתה מגיע סוף סוף ביום שישי למקום ובודק בשלט המזערי ההוא אם הם מגישים צהריים (כי במקור אומנם התכוונת להגיע לארוחת בוקר, אבל עד שמצאת את המסעדה עברו כמה שעות טובות), היא שאתה נתקל בדלת בעלת זכוכית רפלקטיבית (זכוכית מראה), שמחזירה את קרני השמש, כך שמבחוץ רואים מראה ומבפנים רואים את מי שנאבק בחוסר ביטחון לפתוח את הדלת.

וזה לא נעים להודות אבל זה משעשע כשאתה רואה את האנשים מבחוץ נקלעים לסיטואציה שבה אתה היית רק לפני כמה דקות.

ולמה הדלת סגורה בכלל? אלוהים אדירים, הרי המסעדה יושבת בקצה מושב מול שדות מוריקים. מה ההיגיון להיסגר ככה כשיש את כל היופי הזה מסביב, ובמיוחד בעונה הזו?

למה לא לשים כמה שולחנות בחוץ? נכון שזה מגרש חניה מעפר, אבל עדיין, תנו קצת טבע לעירונים שבעי אספלט הרעבים לירוק. 

אמנות הקרואסון

בעלת הבית מספרת שקראה למקום "קראווג'ו" על שם הצייר האיטלקי מתקופת הרנסנס, שהיה ידוע כמי שהשתמש בציוריו במשחקי אור וצל - מה שמסביר אולי את עניין הדלת בעלת הזכוכית הרפלקטיבית, אבל גם מהווה ניגוד אסתטי לציורי הטבע המרנינים של אמן בשם איתי בר שתלויים כאן מסביב. 

חביתת ירק, מטבלים ושומשום |צילום: אשר קשר

יצירתו של קראווג'ו, חלוץ הבארוק, מאופיינת גם בריאליזם מפורט וחריף, אולי מפורט מדי - יש שיגידו ממש כמו הנטייה להגזים בתיאור של דרך החתחתים למסעדה כשאתה רעב במיוחד.

אז בהזדמנות הזו אני מרגיש שאני חייב להתנצל בפני השף של "קראווג'ו", הידוע יותר כיובל האופה, על שייחדתי את כל תחילת הביקורת ללוגיסטיקה. אבל זה רבץ לי על הלב, ועכשיו כשהוקל לי מעט אני רוצה מלבד ההתנצלות גם להגיד תודה.

תודה על ארוחת הבוקר הצרפתית שגרמה לי לעונג בל יתואר, להכרה בצדקת הדרך שעשיתי כל אותו בוקר ולרצון עז לשוב ולשחזר את החוויה בכל יום שישי בבוקר.

זו היתה ארוחת בוקר שבמרכזה קרואסון חמאה עשוי באופן מושלם, ועליו פטריות קלויות, סלמון מעושן וזוג ביצי עין. אז נכון שיש רגעים שהשתיקה יפה להם, אבל עכשיו זה ממש לא רגע כזה.

אנחנו אמנם בדיוק לפני פסח וקרואסון הוא חמץ בעדות מסוימות, אבל חשוב להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הקרואסונים האלו, הוציאנו מעבדות לחירות, מיגון לשמחה וממגרש חניה למסעדה.

ארוחה עם ביצים

וזו לא רק המנה הנהדרת הזו, שלוותה בגבינת שמנת עם עירית וסלט קצוץ מתובל למשעי. זה הכל. האוויר, האווירה והריח האופף אותך ובוקע מתוך המטבח, המשמש גם כמאפייה.

וישנה גם ההמולה הבריאה של טסים עמוסי מאפים וקרואסונים הנישאים מהמטבח ונחטפים בידיהם המסוקסות של מושבניקים שזופי פנים וחרושי קמטים שזה עתה סיימו לחרוש ברפת או לעדור בלול, והם נכנסים ומזמינים לחם מחמצת או פוקאצ'ה גרעינים, כאילו עשו זאת מאז ומעולם.

אגב לול, בת הזוג קיבלה בארוחת הבוקר הישראלית שהזמינה חביתת ירק מושלמת העשויה להערכתי מתריסר ביצים בקירוב.

צילום: אשר קשר

ובכלל, לא מתקמצנים פה על כלום, לא על התפוזים שנסחטים במקום, גם לא על כמות השומשום המענגת שנדבקה (ובצדק) ללחם הנהדר שבת הזוג קיבלה עם החביתה שלה, לצד מטבלים של טחינה, גבינת שמנת וגם פנכה של אבוקדו ולצידה צלוחית של כדורי מוצרלה.

כן, כדורי מוצרלה, לא מחזה נפוץ במיוחד בארוחות בוקר במקומות רבים; וכידוע, מוצרלה שמופיעה במערכה הראשונה מבשרת על גיהוק של הנאה במערכה האחרונה.

כמובן שלא עשינו זאת בפניו של ישי ארצי, המלצר המקסים שלנו, אלא ביציאה מהמסעדה, אל מול הנוף הירוק של האביב שקידם אותנו בברכה.

ועכשיו נתחיל במסע בחזרה אל הציווילזיציה.   

מראה מקום:
"קראווג'ו", מתחם השוק במושב כוכב מיכאל

שעות פתיחה: א'-ה' 18:00-21:00, ו' 8:30-15:00,
שבת 12:00-16:00

טלפון: 077-5603065

פסקול: גלגל"צ

תג מחיר: ארוחת בוקר ישראלית - 52 שקל, ארוחת בוקר צרפתית - 50 שקל;
סך הכל: 102 שקל