צילום: שרון צור הרבה שנים לקח לאיתן טייב להשתחרר מטראומת אירועי המשחק ההוא מעונת 1997/8 בין הפועל בית שאן לבית"ר ירושלים (הפסד 2:3 שהביא לזכייתה של בית"ר באליפות על חשבון הפועל תל אביב). אותו משחק שכונה 'משחק השרוכים', הרעיד את הכדורגל הישראלי במשך תקופה ארוכה.

הצטרפו לעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק

15 שנים אחרי, טייב נולד מחדש. הכאב אמנם נשאר בעקבות ה'עליהום' שעשו עליו אחרי אותו משחק, אבל הפחד לחזור לכדורגל ושוב להיות במרכז הבמה נעלם. הוא שוב במגרשים, אבל הפעם בגרסת מאמן. כן, מאמן הפועל בית שאן. מי האמין לפני כמה שנים שהוא עוד ישוב?

בשנת 2002 פרש טייב בקול ענות חלושה וגזר על עצמו להתרחק מהדבר שהוא הכי אוהב – כדורגל. לצעירים שלא זוכרים, טייב היה בשנות ה-90 של המאה הקודמת אחד הבלמים הטובים בליגה הראשונה.

"הפרישה שלי ממשחק הייתה עצובה. היא לא הייתה טבעית ומקצועית. אחרי הפרישה הצהרתי שלכדורגל אני לא חוזר. בכל השנים שהייתי מחוץ לכדורגל הייתי עצוב", סיפר השבוע טייב, "לא ראיתי משחקים ולא התקרבתי למגרש. זו הייתה החלטה קשה, שגרמה לי למשבר גדול.

"לפני שנה וחצי עברתי תקופה של התלבטות אם לחזור בעקבות פנייה של ראש העירייה ג'קי לוי ואחיו שוקי. אחרי הרבה מחשבות הרגשתי שאני צריך להרים את המערכת שנקראת הפועל בית שאן. מאותו רגע יצאתי לדרך חדשה ועכשיו אני עם הפנים קדימה".

כמה סמלי שדווקא טייב קיבל על עצמו את המשימה להחזיר את בית שאן לבמת הכדורגל, כפי שהייתה בימי הזוהר שלו כשחקן ועד אותו משחק. "צריך להיות אדם חזק כדי להרים את הקבוצה חזרה למעלה. זה משמח אותי וביום שזה יקרה זו תהיה מבחינתי סגירת מעגל".

העונה הוביל טייב את בית שאן לצמרת ליגה ב' צפון ב' ולהתמודדות על מקום בפלייאוף, שניצחון בו מעניק את הכרטיס לליגה א'. הוא התגלה כמאמן עם יכולת בחירת שחקנים נכונה, אימונים ברמה גבוהה, אסיפות עם מסרים עניינים, מאמן שמבין את נפש השחקן, משמעת חזקה ומעל הכול - אישיות.

"החלום שלי היה לחזור לשחק. זה בלתי אפשרי לכן אני מאמן. החלום הגדול שלי כמאמן הוא להרים את הקבוצה חזרה למעלה ולהוכיח לכולם שזה אפשרי. הגיע הזמן שאנשים מתוך העיר יקומו וייתנו דחיפה. לא חסרים פה אנשים. רק צריך לגרות אותם לעשות את זה.

"הגיע הזמן שיקרה דבר כזה בבית שאן ושלא נמשיך לסמוך רק על נסי העירייה. אני כבר רוצה שיקום איש אמיץ ויעשה את המעשה הטוב הזה. כדורגל מביא שמחת חיים לאנשים. כולם יודעים מה הכדורגל עושה לעיר. 500 איש באו למשחקי חוץ. רוב הקבוצות בליגת העל לא מביאות 500 איש למשחק חוץ".

אחד הדברים החשובים שטייב עשה ושכנראה רק הוא היה יכול לעשות את זה, הוא להחזיר הביתה הרבה שחקנים תוצרת בית שאן, שהסתובבו בשנים האחרונות בקבוצות בליגות הנמוכות. "יש שבעה שחקני בית בהרכב", מתגאה טייב ואכן יש לו סיבה על מה. הרבה זמן לא היו כל כך הרבה שחקני בית איכותיים בהרכב.

לפני שבועיים הפסידה בית שאן בהתמודדות נגד הפועל מגדל העמק על המקום בפלייאוף. טייב אמנם מאוכזב, אבל מבחינתו העונה הזו היא
הצלחה גדולה.

"השחקנים הציגו עונה טובה ויש פה תשתית לעונה הבאה. לעלות ליגה העונה היה משימה בלתי אפשרית. הדבר הכי חשוב שהקהל חזר להביע אמון בקבוצה".