כשנכנסים לחדרו של ראש מערך הלב בבית חולים העמק בעפולה, ד"ר יואב תורג'מן, אי אפשר להתעלם מתמונות הענק שתלויות אצלו בחדר, תמונות של הנוף המרהיב של הכנרת, אותן צייר אביו מאיר ז"ל, שהיה צייר ופסל. כשמביטים בהן מבינים - התפוח לא נפל רחוק מהעץ ואין זה פלא שגם הבן בחר, באופן טבעי, להיות אמן שירה.

ד"ר יואב תורג'מן. "יש חולים שאני לומד המון מהמקרים שלהם" | צילום: שרון צור

ד"ר תורג'מן, יליד טבריה, גרוש ואב לשישה, הוא אחד הרופאים המוכרים והמוערכים בבית החולים, שם הוא צמח וגדל. אחרי שסיים את לימודיו הגיע בשנת 80', יחד עם קבוצת חברים לעשות סטאז' במקום, ומאז הוא עובד שם. ניכר עליו כי הוא רופא של פעם, מסוג הרופאים שחשוב להם לשמור קרוב אל לבם את החולים שלהם. כשנכנס חולה לחדרו במהלך הראיון, הוא מתעניין, שואל, מברר - והכל בחמימות וברוך. לא פלא שהם מהווים מקור השראה לחלק משיריו.

מדובר באדם צנוע לכל הדעות. הוא נבוך לדבר על עצמו, אך כשמגיעים לאמן שבו, נראה כי כל המחסומים נשברים, והוא שמח לחלוק את אהבתו הגדולה למוסיקה בכלל ולשירה בפרט. "השירה היא סוג של ראי הנפש, דרך שירה אפשר להגיע ללבו של אדם", הוא אומר. ביומיום הוא מרפא את לבם של מטופליו ורואה בכך שליחות גדולה, ואת לבו הוא בעצם מרפא בשיריו. 

השראה מהמטופלים

גם בני משפחתו של ד"ר תורג'מן הם אמנים. אביו כאמור התעסק בציור ובפיסול ואחיו אהוד הוא מוסיקאי ויוצר שעובד עם זמרים גדולים כמו עמיר בניון. "זה היה מאוד לא אופייני לטבריינים בזמנו, כשאמא שלי החליטה לשלוח אותנו ללמוד נגינה", הוא נזכר בילדות, "אני מנגן על פסנתר מכיתה א', ושאר האחים שלי גם נשלחו ללמוד נגינה. ניגנתי בגיטרה ובאקורדיון ואחר כך הפסקתי, עד שהגעתי לבית הספר לרפואה, שם חזרתי לנגן. זה היה איזשהו מפלט. ניגנתי בכל הזדמנות ולמעשה עד היום אני מנגן על פסנתר ויש לי פסנתר בבית".

ד"ר תורגמן מתגורר בבית חולים העמק במגורי הסגל. בעשור האחרון, מאז שעבר להתגורר במקום, חייו הפרטיים משתלבים היטב בחייו הציבוריים וזה מתבטא היטב בשיריו. את השירה הוא החל לכתוב מאז שעבר להתגורר בשטח בית החולים, כאשר המטופלים תופסים חלק גדול מאוד בחייו.

למה דווקא שירה?

"זה משהו שנמשכתי אליו, מאוד רציתי לכתוב שירה. אני מגיע הביתה עמוס במחשבות ואז מוציא את הכל על הכתב, זו דרך לפורקן".

לתורג'מן חשוב מאוד להכיר כל חולה לעומק - מהיכן הוא מגיע ומהו סיפור חייו ולא פעם הפרטים הללו מהווים מקור השראה לשיריו. “אם מגיע אלי מטופל עם סיפור חיים אישי ולא שגרתי, המחשבות והשיחות עמו מתורגמות לשירה", הוא אומר, "יש אנשים עם סיפורים מרתקים, יש חולים שאני לומד המון מהמקרים שלהם. זה לא שאתה מדבר עם החולה וזה נגמר, לפעמים סיפור חייו נשאר אצלך בפנים, ואז זה הופך לשירה. זה יוצא על הנייר באופן טבעי, יש לי המון חולים שהפכו לשירים".

דוגמה למקרה שבעקבותיו נולד שיר?

"בכל ערב בסוף משמרת אני מבקר אצל מטופליי. באחד הערבים ניגשתי למטופלת ששמה היה שילוב של שם יהודי ושם ערבי, זה סקרן אותי. היא סיפרה שהיא יהודייה שנישאה לערבי, תיארה את כל הקשיים שעברה כולל נידוי ממשפחתה, ונולד מזה שיר".

מעל 100 שירים כתב עד היום והיד עוד נטויה. “כל דבר מעורר בי השראה", הוא מסביר, "גם המצב האקטואלי הוא השראה גדולה מאוד לשירה, לדוגמא כל היחס לעדה האתיופית - יצא לי מזה שיר. אני ער לכל המתרחש מסביב, כל הדור הישן שהולך ונעלם, הזקנה ואיך שהיא משפיעה - כל זה מעורר בי השראה גדולה מאוד וגעגועים לזמנים של פעם, וכך נולדים השירים".

ד"ר יואב תורג'מן. ער למתרחש סביבו (צילום: שרון צור)

כוחה של מילה

תורג'מן הוא משורר מהדור הישן; מתחמק מטכנולוגיה וכותב את שיריו על דף עם עיפרון. ניכר כי הוא איש העולם הגדול באמנות, הוא קורא ספרות מהארץ ומהעולם, שירה מתורגמת ואפילו ספרות ערבית מתורגמת. הוא מתעניין בתחום השואה, וכשהוא מדבר על כך עיניו נוצצות.

הוא ממעט לדבר על חייו האישיים, אך שירתו מלאה ברגש. ניכר כי הוא עבר הרבה בשנות חייו, כאשר ניסיון החיים שלו ניכר היטב בשיריו. כשהוא מקריא לי כמה מהם הוא עושה זאת בצורה שקטה ומרגשת, וניכר כי הוא עצמו מצליח להתרגש כל פעם מחדש משיריו. ניתן להבחין בבירור במטאפורות ובדימויים המיוחדים ובכך שלא מדובר בשירה רגילה, אלא שירה מיוחדת מלאת רגש ומחשבה בכל מילה ומילה.

אף אחד לא זכה לקרוא עד כה את שיריו של תורג'מן, המהווים מראה ללבו ונשמתו ומתארים את מחשבותיו, אכזבותיו ותקוותיו - והכל מהלב, בדיוק כפי שהוא מנהל את מכון הלב הגדול בבית החולים. “השירים שלי מגיעים גם מתחומים אישיים, דברים שעברתי ואני עובר, שאלות מהותיות על קיום, מה יהיה בעולם הבא, איך הכל ייראה, שיפוט, דברים שמעסיקים אותי ביום יום. אני גם מאוד מתחבר לצד הנשי. יש לי שיר על הנשים של פעם, על כוחה של האשה כששיערה מאפיר, יש בזה משהו מיוחד. אני בעצם מתגעגע לנשיות הפשוטה של פעם. הכל יוצא על הכתב", מסביר תורג'מן.

מעטים יודעים על תחביבו המיוחד. רק אדם אחד, חוקר שירה, מכיר ויודע, וד"ר תורגמן אף מתייעץ איתו בצד הלשוני של השירה. אולם, נראה כי המצב הזה לא יימשך עוד הרבה זמן כשהדוקטור כבר מתכנן להוציא ספר של לקט משיריו. "יש מחשבה על כך בעתיד, לקחת שירים נבחרים ולאגד אותם לספר", הוא חושף, "זו מחשבה שככל הנראה גם תהפוך למציאות".

תאמינו או לא, אך לרופא העסוק והמוכשר יש כוונה לארגן ערבי שירה שבהם הוא יקריא וישתף את שיריו שעד כה לא היו גלויים. "יש משהו בזה לקיים ערב שירה פה בעמק, זה רעיון שבהמשך ארצה לפתח", הוא אומר בחיוך.