על רחבת המסדרים בבה"ד אחת יעמדו היום (יום ד') קציני זרוע היבשה. הכומתות שלהם ימלאו את מגרש המסדרים בשלל צבעים אל מול עשרות המשפחות הנרגשות שביציע.

קורס הקצינים של צוערי היבשה הגיע לסיומו, וכל אחד מהם ייצא אל התפקיד הבא בגזרה שלו – חי"ר, תותחנים, שריון והנדסה קרבית: י' ימשיך את דרכו של אביו, שעלה מבלגיה על מנת להתגייס. רון ימלא את לבו של סבא שלו בגאווה. יבגני ינסה להפוך למפקד כמו זה שהיה שם בשבילו, ושחר ואופק ישפיעו ויניעו חיילים משלהם.

י' מהקומנדו | צילום: דובר צה"ל

בדרכו של אבא

י' מחטיבת הקומנדו, מתגורר ברעננה, בוגר תיכון כפר בתיה

למה קצונה: "אבא שלי עלה מבלגיה ללא משפחתו כשהיה בן 20 כדי להתגייס לצה"ל. מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה לשרת שירות משמעותי ולהמשיך את דרכו. אני חושב שאין מקום שבו מוטלת אחריות כל כך גדולה על מישהו בגיל כה צעיר כמו בצה"ל. בעיניי זאת  חוויה מאוד מעצימה".

חוויה משמעותית: "במהלך הטירונות חבר מהצוות שלי נהרג בתאונת דרכים. זה היה אירוע מאוד מטלטל. הוא קרה לאחר ארבעה חודשים, כשבדיוק התחילו להיווצר קשרים חזקים בינינו. היינו כמובן בשבעה ועד היום אנחנו בקשר עם המשפחה ובכל יום זיכרון עולים לקבר שלו. בעקבות האירוע החלטתי שכשאהיה קצין אשים דגש על הדרכות בנושא בטיחות בדרכים".

מבט קדימה: "אני רוצה שהצוות שלי יהיה מקצועי ויוכל לתפעל כל אירוע. אעשה הכל על מנת שזה יקרה. האווירה והחברות בין החיילים מאוד חשובה לי, לכן ארצה להנחיל את ערך הרעות והפתיחות על מנת שכולם ירגישו בנוח לשתף ויעזרו אחד לשני. התוכנית שלי היא להגיע לדרגת סגן כדי לחוות את הפיקוד, ובהמשך לצאת לחיים האזרחיים".

רון פלד. אחריו לצנחנים | צילום: דובר צה"ל

חתירה לניצחון

רון פלד מחטיבת הצנחנים, מתגורר בנתניה, בוגר תיכון ש"י עגנון

למה קצונה: "לפני הגיוס לא ידעתי שאהיה קצין אבל שתי סיבות 'דחפו' אותי לכך. לאחר סיום המסלול הוציאו אותי ישר לקורס מפקדים ובמהלכו הבנתי את חשיבות העבודה, מה שגרם לי לרצות לתרום יותר. הסיבה השנייה היא עידוד מהבית. לסבא שלי היה מאוד חשוב שאצא לקצונה ורציתי לגרום לו תחושת גאווה".

חוויה משמעותית: "בסיום קורס המפקדים שובצתי להיות מפקד וערכתי ביקור בית לאחד החיילים. זה היה מאוד עוצמתי. ראיתי את המעגל המשפחתי שלו ומאיזה רקע הגיע. זה עזר לי להבין אותו ולדעת איך לעזור לו. החייל הודה לי על כך ואנחנו בקשר עד היום".

מבט קדימה: "המטרה שלי היא לפעול על פי ערכי האיתנות והחתירה לניצחון, כדי שכשחייל יקבל משימה, הוא יבצע אותה במלוא המוטיבציה. גם ערך האנושיות חשוב לי. אני מאמין ברעות ובעזרה הדדית. כך מגיעים להישגים ולתמיכה נפשית בשילוב העשייה".  

יבגני דיאצ'נקו. מוטיבציה לכפיר | צילום: דובר צה"ל

דמעות של לוחמים

יבגני דיאצ'נקו מחטיבת כפיר, מתגורר בבאר שבע, בוגר תיכון רבין

למה קצונה: "לא חשבתי על קצונה לפני הגיוס. התגייסתי לחטיבת כפיר ובמהלך הטירונות היו לי רגעים קשים, שגרמו לי ללבטים לגבי המשך המסלול. מפקד הכיתה בין הטירונות לאימון המתקדם מאוד השפיע עלי ותמך בי. הוא גרם לי להבין את משמעות השירות הקרבי ולרצות לבצע אותו במלוא המוטיבציה. כשסיימתי את האימון המתקדם, במקום לעבור לקו כמו שאר הפלוגה, יצאתי לקורס מפקדים. האנשים שפיקדו עלי בקורס הובילו אותי לתובנות שונות והבנתי שגם אני רוצה לצאת לקצונה. שובצתי כמפקד טירונים בגדוד דוכיפת ובהמשך, בתמיכת המפקדים שלי, הגעתי לקורס הקצינים".

חוויה משמעותית: "מסע הכומתה היה חוויה מאוד משמעותית עבורי. זה המסע הראשון שעשינו עם כל הפק"לים. הייתי נגביסט, הייתה לי תחמושת כבדה והמסע היה מאוד מאתגר. עלינו על הר גבוה עם אלונקות וכולם נרתמו לעזור למרות הקושי. בסוף המסע כולנו התפרקנו ובכינו. הרגשתי את הרעות והאחווה. זאת  הייתה תחושה של משפחה אמיתית".

מבט קדימה: "אני ארצה להעצים את ערך הרעות והחברות אצל החיילים שלי. אני מאמין שתמיכה אחד בשני, זה מה שיעזור לחיילים לעבור הכל. אני רואה את עצמי פועל במקצועיות ובמצוינות. לדעתי חשוב להצטיין אבל הדרך חשובה יותר".  

שחר סעדון. המשמעות בהנדסה קרבית | צילום: דובר צה"ל

שמונה חודשים בחברון

שחר סעדון מהנדסה קרבית, מתגורר בפתח תקווה, בוגר תיכון בן גוריון

למה קצונה: "הסיבה העיקרית הייתה: להשפיע על אנשים. למפקד יש אפשרות לעצב את החיילים במחלקה שלו - בטירונות או בקו. אני מאוד רוצה להיות הדמות הזו ולהשפיע לטובה. להיות קצין זה תפקיד מאוד משמעותי ואם אני יכול לתרום למדינה יותר, אני לא רואה סיבה לא לעשות זאת. אנחנו חיים במדינה קטנה שמוקפת אויבים וזה לא מובן מאליו שאנחנו נמצאים פה".

חוויה משמעותית: "שירתתי בחברון במשך שמונה חודשים וביצענו שם תעסוקה מבצעית. זאת הייתה תקופה לא קלה עם המון פעילויות מבצעיות ומעט שעות שינה. כשראיתי בסופו של יום את האזרחים שעליהם אני שומר, זה נתן לי מוטיבציה. שם הבנתי את החשיבות של העשייה שלנו".

מבט קדימה: "חשוב לי להיות מפקד שממנף את היכולות של כל אחד מהחיילים ועוזר להם להעלות את ביטחונם העצמי. כל חייל הוא שונה ולכל אחד יש יתרונות וחסרונות. כמפקד אציב לעצמי יעד, לתת ביטוי ליתרון של כל חייל. כך הוא ירגיש תחושת מצוינות וסיפוק וכל המחלקה תתפקד בצורה מיטבית".

אופק ספיר. מצוינות בתותחנים | צילום: דובר צה"ל

משפחה מגויסת

אופק ספיר מהתותחנים, מתגורר בראשון לציון. בוגר הגימנסיה הריאלית

למה קצונה: "בעיקר בגלל המשפחה: ההורים שלי היו עתודאים ואחותי הייתה קצינה בחיל המודיעין. יש הרבה אנשים שנלחמו כדי להתגייס לצה"ל ולשרת בקרבי, לכן אני מרגיש שאני לא יכול להסתפק בשירות מינימלי, בעוד שיש כאלה שרוצים את זה בכל ליבם ולא בהכרח יכולים".

חוויה משמעותית: "הקורס בבה"ד 1 היה חוויה משמעותית עבורי. הייתי עם צוות של חיילים ממגוון חילות ומאוד התחברתי אליהם. גם היה לי מפקד שהשקיע בפיתוח שלי ובהנחלת ערכי צה"ל. בה"ד 1 בעיניי הוא מקום בעל חשיבות. רבים מבני משפחתי היו בו, והיה לי חשוב להגיע לשם".

מבט קדימה: "במסגרת תפקידי אני רוצה להתבסס על ערכי המקצועיות והחתירה לניצחון. אני מתכנן להמשיך ולהתקדם בצבא. אמשיך לשרת עד שארגיש תחושת מיצוי".