מכללת עמק יזרעאל (צילום: שרון צור)

סטודנטים ממכללת עמק יזרעאל הצטרפו  לתוכנית למאבק באנטישמיות ברשת מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית. התוכנית נוסדה ב־2011, ובשנת הלימודים הנוכחית פועלים בה כ־90 סטודנטים ממוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ.

עבור פעילותם בתוכנית יקבלו הסטודנטים שתי נקודות זכות אקדמאיות, שיוכרו להם כפעילות חברתית. התוכנית החדשה תגדיל את היקף הפעילויות החברתיות שמעניקות נקודות זכות אקדמאיות במכללה, ועשויה להעניק מלגה כספית לסטודנטים בתוכנית החל מהשנה הבאה.

כמו כן, הסטודנטים השונים ישתלבו בפעילות הניטור ברשתות החברתיות וישתתפו דרך קבע בכנסים של התוכנית ובפעילויות השונות. "אני מברך על כך שמכללת עמק יזרעאל מכירה בחשיבות האדירה של פעילות הסטודנטים ומצאה לנכון לשלב את התוכנית במכללה", אומר תומר אלדובי, ראש התוכנית. "כולי תקווה שעוד מוסדות לימוד ברחבי הארץ יכירו בפעילות הנאבקת באנטישמיות כמעורבות חברתית".

עדן עמר, סטודנט שנה א' במדעי המדינה ומדעי החברה במכללת עמק יזרעאל, הצטרף לתוכנית כי לדעתו מדובר במלחמה שחייבים לנצח בה. "לאורך כל דפי ההיסטוריה הכתובה נרדף העם היהודי, הוכה, הושפל וחווה אנטישמיות חריפה ביותר - וזה גרם לעלילות־דם ולהרג המוני שלהם", הסביר עמר. "לכן, כששמעתי על הפרויקט הזה, לא היססתי. אני מרגיש שאני עושה שליחות לא רק לעם שלי, בארץ או בחוץ לארץ, אלא גם עושה תיקון לעוול שנגרם ליהודים שנרצחו, גורשו והושפלו בעבר".

גם הסטודנטית ספיר בר־גיל הסבירה מדוע הצטרפה לתוכנית: "בני משפחתי מצד אמי וגם מצד אבי נספו באושוויץ. חשוב שנדע מאיפה באנו ולאן פנינו מועדות. נחשפתי לאנטישמיות כשטיילתי עם בן־זוגי בחו"ל. אני דוברת ספרדית בין היתר, והיה מקומם לראות איך קיבלו אותי בחמימות כשדיברתי ספרדית - וכשדיברתי עברית התייחסו אלי בצורה מזלזלת ומשפילה. המטרה שלשמה התוכנית קיימת היא בעיקר התרומה הערכית שהיא מקנה, וזה מדהים בעיניי. לכן מכל המלגות זו היתה החשובה ביותר עבורי לקחת בה חלק".

דיקן הסטודנטים במכללה ד"ר חביאר סימונוביץ' היה זה שיזם את הצטרפות הסטודנטים לתוכנית: "זה פרויקט חשוב ושמח שהצטרפנו אליו. הוא משלב בתוכו את התאחדות הסטודנטים הארצית ומשרד החוץ. להלחם נגד אנטישמיות ונגד אנטי־ישראליות זה חשוב. התחלנו ואני מקווה שנצליח".

בשנת 2017 דיווחה התוכנית למאבק באנטישמיות ברשת של התאחדות הסטודנטים הארצית על 15,573 תכנים אנטישמיים שפורסמו בכלל הרשתות החברתיות. התכנים - ביותר מעשר שפות שונות - כוללים פוסטים, תמונות, קריקטורות, סרטונים ביוטיוב וכדומה.

לדברי ראשי התוכנית, למרות מדיניותן של רשתות חברתיות כמו 'טוויטר' ו'פייסבוק' נגד פרסום תכנים אנטישמיים, רבים כאלה נותרים גלויים וזוכים למאות־אלפי צפיות, שיתופים ותגובות. למען הסר ספק, אלדובי מבהיר כי ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל ותכנים הקשורים בחרם על ישראל אינם נחשבים מבחינתם לתכנים אנטישמיים.

המאבק בגילויי אנטישמיות ברשת מתבצע באופן מובנה וקבוע רק בידי הסטודנטים בישראל, בעוד שבמדינות אחרות פועלים בנושא ארגונים רבים, ממשלתיים ולא ממשלתיים. התוכנית היא החברה הישראלית היחידה בארגון INACH, ששם על דגלו להיאבק בשנאה ברשת (cyber hate).