צילום: עמותת 'תודעה' שש מסעדות מאזור הגליל משתתפות בפרויקט 'הארוחה הטובה של השנה', שארגנה עמותת 'תודעה' לסיוע לנשים ולגברים במעגל הזנות. עד כה נאספו במיזם קרוב ל־20 אלף שקל למען המאבק בזנות.

קראו עוד ב-mynet:
מגדל: "סיפרנו לתלמידים שנחמן בגן עדן"



עמותת 'תודעה' הוקמה בשנת 2002 ופועלת בדרכים שונות למיגור תופעת הזנות. בחודש האחרון היא מפיקה את הפרויקט דרך אתר מימונה (mimoona), שמגייס כסף מהציבור בתמורה לשוברי ארוחות שתרמו עסקים שונים מתחום המזון. את השוברים ניתן להזמין דרך האתר, שמעביר את הכסף לעמותה.

מנפצים מיתוסים
נושא הזנות, מתברר, כלל אינו נמצא על סדר היום באזורים שלמים בצפון. "חשוב להבין שבגליל, למשל, לא רק אנחנו לא מצליחות לפעול", אומרת אניה בורטיאנסקי־גבריאלוב, חברת הוועד המנהל של העמותה, המתגוררת בקיבוץ משגב־עם, "אלא שאין שום ארגון אחר שנותן מענה לנושא - לא מבחינת הסברה וחינוך וגם לא מבחינת מענה למי שמבקשת טיפול. המרכז הטיפולי הקרוב ביותר הוא 'אופק נשי' בחיפה, שבה גם ניתנת עזרה בדרכים אחרות, כמו ניידת שמגיעה למוקדי זנות, מעניקה בדיקות רפואיות ומחלקת קונדומים. אבל כאן בגליל אין כלום. יש גם תפיסה רווחת - כאילו באזור הצפון אין זנות. זה כמובן לא נכון. זה שהזנות אינה נראית ושהנושא אינו מדובר, לא אומר שהוא לא קיים".

בורטיאנסקי־גבריאלוב, כיום סטודנטית לתואר שני במכללת 'תל חי', מסבירה כי היא עצמה נחשפה לעמותה במהלך לימודיה לתואר ראשון. "קראתי מאמר של העמותה בשם 'מהי זנות', שהראה לי כמה מידע מוטעה יש גם לי בנושא", היא מספרת. "דרך המאמר נחשפתי לפעילות העמותה ובהמשך הכרתי את נטלי.

"הרבה מאוד מיתוסים מתנפצים ברגע שאת עובדת עם אנשים שנמצאים במעגל הזנות, ומבינה כמה קל להישאב לשם. אחד הדברים שאני שומעת הרבה מאנשים זו השאלה 'יצא לך כבר להוציא מישהי מהזנות?' קשה לי להסביר במלים עד כמה השאלה הזו לא מותאמת למציאות של חיים בזנות. חלק מהנשים נמצאות במצב קשה כל כך, שאנחנו עובדים עם מישהי חצי שנה רק בשביל לשכנע אותה ללכת להוציא תעודת זהות. 'לצאת מהזנות' זה לא כמו להחליט לעשות הסבה מקצועית מהוראה להיי־טק.

"בדרך כלל מדובר בפגיעה עמוקה כל כך, שהיציאה היא קשה ומורכבת מאוד. זה מתחיל בלהבהיר לאשה כזאת שהיא יותר מאשר רק גוף למכירה. לנו זה נשמע מובן מאליו, אבל לנשים שנמצאות בתחום הזנות זה ממש לא מובן. אין שם 'סטודנטיות' שעושות משמרות מדי פעם בשביל 'לממן את התואר'; זו קלישאה לא נכונה".

גבולות השיח
המאבק בקלישאות, כולל ניתוץ מיתוסים מזיקים, הוא עניין מרכזי שהעמותה עוסקת בו, בין השאר בעזרת הקמה של מאגר מידע מקיף ונגיש על הזנות. "מדובר במידע שקיים באקדמיה, אבל רובו לא נגיש לציבור, וזה יוצר המון תפיסות מוטעות", מבהירה נטלי לוין־אוחנה, מנהלת העמותה. "למשל, האמונה שזה 'המקצוע העתיק בעולם' מבוססת על מיתוס וחוסר יֶדע. האמונה הזו מעניקה לגיטימציה לזנות ולצריכה של זנות. ברגע שאנשים מכירים יותר את העובדות ומבינים שזה לא מקצוע, ולא מבחירה, הם מבינים כמה זה לא לגיטימי".

פעילות מרכזית נוספת היא העברת סדנאות הסברה לבני נוער. "בעבר העברנו סדנאות גם לקהל מבוגר, אך כיום בחרנו להתמקד בקהל צעיר", מסבירה לוין־אוחנה, "כזה שנמצא בגיל שבו מתעצבים תפיסת העולם והערכים של הבן־אדם. אנחנו רוצים לתפוס אותם בזמן, ולהחדיר בהם את ההבנה שגוף של אשה אינו מוצר צריכה".

נכון להיום, הסדנאות ניתנות בחינם למוסדות חינוך, ועדיין לא כל מקום ממהר לאמץ אותן. "לצערנו", מוסיפה לוין־אוחנה, "אף שהזנות חוצה מגזרים ונוגעת לכל שכבות האוכלוסייה, יש מקומות שבהם יש פחות מודעות, או שפחות מקובל לדבר על הנושא. בחלק מהמסגרות שהצענו להן את סדנאות ההסברה נתקלנו בסירוב, בטענה ש'אצלנו זה לא קורה'".

זו הסיבה שפניתם לכיוון קולינרי?
"מבחינתנו, הכי חשוב להגיע לכמה שיותר אנשים. לעתים קרובות יש תחושה שאנחנו מדברות כל הזמן עם אותו קהל צפוי, נשים וגברים בעלי השקפה פמיניסטית. חשוב לפרוץ את גבולות השיח הזה. בחרנו במסעדות כי רצינו להציע משהו אטרקטיבי, שאנשים עושים ממילא. אם כבר יוצאים לאכול, בואו תתרמו למטרה טובה וחשובה, שאולי לא הייתם תורמים לה סתם ככה".

המסעדות שהצטרפו ליוזמה הן 'קלומפוס' במתחם גן הצפון, 'כביש 90' בראש פינה, 'פפרדלה' בעיר העתיקה בבית שאן, 'צ'יז' בבית הלל, 'ביסטרו 899' בקיבוץ אילון ו'בנג'ולינה' במתחם נופית חרמון, באזור התעשייה הצפוני בקרית שמונה.

"היו כאלה שהתקשו לקבל את החיבור בין עניין נהנתני כמו הליכה למסעדה לבין נושא 'כבד' כמו זנות", היא מספרת. "אחרים התמרמרו שלא היו מספיק אופציות טבעוניות בין המסעדות. אבל אי־אפשר לרַצות את כולם".

"נושא המאבק בזנות היה תמי