צילום: אפי שריר בקור מקפיא, בטמפרטורה שצונחת בלילות ל־0 מעלות, נאלצות 26 משפחות בשכונת נוף־טליה בצפת לחיות ללא חיבור לחשמל; זאת מפני שעיריית צפת מסרבת להנפיק לשכונה את טפסי האכלוס המיוחלים (טפסי 4), כי הקבלן שבנה את הבתים, אלכס באראט, חרג מתוכניות הבנייה המאושרות. הקבלן עצמו נכנס באוקטובר 2014 להקפאת הליכים ולחברה שלו מוּנה כונס נכסים.

קראו עוד ב-mynet:
הזוכים במרתון טבריה בשנה שעברה קיבלו את הכסף



כמו תמיד, הדיירים הם אלה שנופלים בין הכיסאות, אחרי ששילמו על הדירות במיטב כספם. "אני כבר לא יודע עם מי עוד לדבר", אומר השבוע אורי סגרה, מראשוני הדיירים בשכונה. "אני אב לתשעה ילדים - ואין לי מה לומר כשהם בוכים שקר להם. גם אני קופא מקור, אז מי כמוני מבין אותם? אנחנו חסרי אונים ולאף אחד לא אכפת".

שכונת נוף־טליה, שאמורה היתה להיות שכונה מושקעת ומטופחת בכניסה לצפת, ניצבת על הר שממנו נשקפים נופי הגולן והכנרת. בנייתה הסתיימה באמצע שנת 2013 והיא כוללת שלושה בנייני דירות, שבכל אחד מהם כ־10 דירות. במעמד מסירת המפתחות היו הדיירים מודעים לכך שחברת החשמל טרם סיימה להניח את התשתיות הדרושות לחיבור הבניינים לחשמל, אך הקבלן באראט הבטיח להם שהנושא בטיפול. בינתיים הם הורשו להשתמש בחשמל שאליו חובר באראט לצורך הבנייה. עוצמת החשמל המסופקת עד היום לכל הדירות עומדת על כ־80 אמפר - הספֵּק שדי בו לשתיים־שלוש משפחות הצורכות חשמל במידה סבירה. במצב הנוכחי, שבו מתגוררות בשכונה 26 משפחות, אין מספיק חשמל לכולן, בוודאי לא בימי החורף הקשים והסוערים של צפת.

סגרה: "בהתחלה לא היתה בעיה, כי בשלב הראשון נכנסו לדירות רק כמה משפחות, כך שיכולנו להסתדר עם עוצמת החשמל שסופקה. אבל ככל שחלף הזמן, יותר ויותר משפחות נכנסו - והגענו למצב שבו אי־אפשר לספק חשמל לכל הדירות. איכשהו החזקנו מעמד וצלחנו את חורף 2015, אלא שבמהלך הקיץ האחרון נכנסו כמעט כל הדיירים לדירות בשכונה, מה שהציב אותנו בפני שוקת שבורה".



"החורף ישבור אותנו"
כשנה לאחר סיום הבנייה בשכונה ניסו הדיירים לפתור את הבעיה ולזרז את קבלת טופס האכלוס, שיאפשר את חיבורם לתשתית החשמל. רק אז התברר להם שהקבלן נקלע לקשיים כספיים, וכי בית המשפט מינה נאמן שיפקח על התנהלות ענייניו. "הנאמן זימן אותנו אליו", מספר סגרה, "בדק את כל המסמכים שלנו וּוִידא שהליך המכירה נעשה כחוק. אלא שאז התברר כי העירייה מסרבת להנפיק את הטופס, בגלל 'חריגות בנייה משמעותיות' שביצע הקבלן. למה אנחנו צריכים לשלם על החריגות של הקבלן? לא ברור".

בעקבות חריגות הבנייה נדרש הנאמן לערוך תוכניות בנייה חדשות ולהגישן לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ולא לוועדה המקומית - כי זו אינה מוסמכת לאשר חריגות בנייה משמעותיות. ואכן, לפני כחצי שנה הוגשו התוכניות החדשות, בעריכתה של אדריכלית, לאישור הוועדה המחוזית, וזו אישרה אותן לאחר שביקשה כי ייערכו בהן תיקונים מסוימים. החלטת הוועדה לאשר את התוכניות פורסמה ברשומות ונמצאת כעת בשלב שבו ניתן להגיש התנגדויות. במקביל לכל אלה, רגע לפני שהחל החורף, סיימה חברת החשמל להניח את התשתיות הדרושות להתקנת מוני החשמל לדיירים ולאספקת חשמל מסודרת.

יואב הלל, דייר נוסף בשכונה, מסביר: "בשלבים הראשונים נאמר לנו בעירייה שאי־אפשר להנפיק טופס 4 כל זמן שחברת החשמל לא סיימה להניח תשתיות. אבל לאחרונה, עם סיום העבודות של החברה, העירייה מסרבת לבוא לקראתנו ומתעקשת שטופס 4 יונפק רק כאשר תסתיים תקופת ההמתנה של התוכניות בוועדה המחוזית. אלא שעד אז נותרו יותר מחודשיים - ובינתיים החורף בעיצומו, ואנחנו פשוט קורסים וקופאים".

"בגלל העומס שקיים על מערכת החשמל הזמנית", מוסיף סגרה, "הנתיכים כל הזמן קופצים - והילדים, שכבר קלטו איפה הם חיים, רצים בעצמם להרים אותם. זאת סכנת נפשות, כי הם מתחממים ואפילו נשרפים, ואני חושש מאסון שעלול להתרחש כאן. לפחות פעמיים-שלוש ביום אנחנו מזעיקים לכאן את תורני חברת החשמל כדי להחליף נתיכים. כל נתיך כזה עולה כ־70 שקל - סכום לא הגיוני, שמצטבר כל חודש. ואני כבר לא מדבר על מכשירי החשמל שנהרסו כאן - מזגן שהלך, מכונת כביסה שנשרפה, תנורים, מקררים, מחשבים ומה לא - אנחנו פשוט לא יכולים להמשיך כך יותר".

לאייל זוכמן, אף הוא תושב השכונה, יש ארבעה ילדים, והקטנה שבהם בסך הכל בת חודש ימים. "בלית ברירה רצתי לקנות תנורי גז, אבל זה לא פתרון אידיאלי, בטח לא עם ילדים קטנים בבית", הוא מסביר. "הוצאתי אלפי שקלים על מערכת חימום מים בגז, כי אחרת אי־אפשר להתקלח כאן בחורף. בקיץ, לעומת זאת, כל הדיירים בלי יוצא מן הכלל זרקו כמויות אדירות של אוכל שהתקלקל, כי המקררים לא עבדו. אבל מה שישבור אותנו זה החורף; גם אם שמים תנור גז או שניים בסלון ובמטבח, החדרים