צילום: ישראל ברדוגו ועדת השמות העירונית בראשותו של ראש העירייה המושעה, שמעון גפסו, מבקשת ממועצת העיר לאשר 24 שמות להנצחה בכיכרות ברחבי העיר. רובם המכריע של האישים שיונצחו הם של מנהיגים מהימין, מצביאים ואנשי צבא וביטחון. מלבדם מבקשת הוועדה לאשר חמישה שמות נוספים של אישים ואירועים מקומיים. הדיון בהצעה נדחה כבר פעמיים לאור התנגדות נחרצת של סיעת 'דו קיום' במועצת העיר.

התפטר בגלל אסתמה ויקבל 61 אלף שקל פיצוי
יש רישיון: מכון הקרנות יוקם ב'העמק'
הכניסה לגדות נהר הירדן לקיבוצניקים בלבד

את ההצעה גיבשה ועדת השמות כבר לפני חצי שנה. יו"ר הוועדה גפסו פתח את הישיבה ואמר: "יש פה הזדמנות לתקן את העוולות שנעשו לנצרת עילית, והגיע הזמן לעשות תיקון בנושא גם ברמה חלוצית ציונית ובדמויות שהן מודל לחיקוי".

כך הוחלט באותה ישיבה כי כיכר מגן דוד תיקרא על שם מאיר הר ציון, איש הימין הקיצוני שנפטר לאחרונה; כיכר התמר אלונים תיקרא על שמו של מנהיג הימין הקיצוני שנרצח, רחבעם זאבי; כיכר דרך העמק סביון, שממוקמת ליד האנדרטה לזכרו של מישר חנן אוחיון שנספה באסון הכרמל, תיקרא על שמו של מנחם בגין; כיכר הר יונה סב סנטר תיקרא על שם יצחק שמיר, וכיכר מריו לזניק תיקרא על שמו של רפאל (רפול) איתן.



עוד מציעה ועדת השמות להנציח בכיכרות את שמותיהם של אנשי ימין ואנשי צבא נוספים: אריאל שרון, דוד (דדו) אלעזר, משה דיין, זאב ז'בוטינסקי, יורי שטרן ומרדכי אנילביץ'.

רוב הרשימה, כאמור, מורכבת משמותיהם של מצביאים ואנשי צבא מהימין. מספר שמות מועט הוקדש למנהיגים שלא נחשבים היום ל'ימין פוליטי', כמו דוד בן גוריון ומשה שרת. חוזה המדינה בנימין זאב הרצל יקבל כיכר, כך גם הרמב"ם ויאנוש קורצ'ק, ואפילו גולדה מאיר ברשימה.

רק חמישה שמות הוקדשו לדמויות מקומיות או לאירועים הקשורים לנצרת עילית. כך, למשל, כיכר חרמון הוורדים תיקרא כיכר מוטק'ה על שם מרדכי אלון, שהיה ראש העירייה הראשון של נצרת עילית; כיכר חרוד-פינתי תהפוך לכיכר ברוך זאבי מוותיקי העיר שהלך לעולמו; וכיכר יזרעאל דרך העמק תיקרא כיכר הבנות על שם בנות העיר שנהרגו בתאונת דרכים ב-86' - גלית גרובר ז"ל, ליאת בן ישי ז"ל וליאת ז'נו ז"ל.

גפסו הוסיף באותה ישיבה כי בנוסף ייפתח לציבור הרחב פורמט אחיד למודל העמדה של סימול כיכרות, ואף הציע כי תיערך תחרות פורמט הנצחה של כיכר נושאת פרסים שבה יוכלו להשתתף התושבים ולבחור בעצמם את הסמלים. חברי הוועדה אישרו פה אחד את הרעיון.



"מדובר בפרובוקציה"
זמן קצר לאחר שאושרה הרשימה בוועדה היא הועלתה לדיון בישיבת המועצה. סיעת 'דו קיום' הביעה התנגדות, בעיקר לשמו של מאיר הר ציון. גם חברי מועצה נוספים הביעו התנגדות לחלק מהשמות ולכן הוחלט לדון בנושא במועד אחר.

גם בישיבת המועצה שהתקיימה בתחילת החודש, שבה התקיים דיון על שמות הרחובות (ראו בהמשך הכתבה), היה על סדר היום גם הדיון בשמות הכיכרות, אך לבסוף הוחלט שוב לדחות את הדיון למועד אחר - ככל הנראה, לישיבת המועצה הבאה.

ד"ר ראיד גטאס, חבר המועצה מטעם סיעת 'דו קיום', סיפר שחברי סיעתו ביקשו שלא לקיים את הדיון ולכן הוא נדחה. "לפני כמה חודשים מחינו בישיבת המועצה על השמות של הכיכרות", אמר גטאס. "לא השתתפנו בהצבעה והתנגדנו גם להקמה של השכונה החרדית בהר יונה.

"בזמנו היו חברים שהתנגדו לשכונה ואחר כך הם שינו את דעתם מסיבות כאלה ואחרות. אנחנו ממשיכים בקו שלנו. גפסו עשה ממאיר הר ציון גיבור, אבל לא ייתכן שהוא יציע אדם שהרג בדואי מתוך נקמה. זה לא מסמל כלום לעיר שחיים בה תושבים משתי הדתות - ערבים ויהודים. הוא לא יכול לשמש סמל לדו קיום. יש הרבה אנשים שהם סמלים, כמו הסופר אמיל חביבי שיש כיכר על שמו בתל אביב והוא חתן פרס ישראל. באותו שבוע שבו התקיים הדיון על השמות לכיכרות נפטרה שולמית אלוני שהיא גם סמל לדו קיום. למה שלא תהיה כיכר על שמה? נתנגד לשמות מסוג זה וננסה למנוע יוזמות כאלה ככל יכולתנו. גפסו רוצה להראות שהוא ימני, וזה לא מאפיין ראש עירייה שיש לו עיר מעורבת. אני בטוח שעוד מעט יהיו בחירות ונפעל בהתאם".

לדברי ד"ר גטאס, ההתנגדות לשמות היא לא רק בגלל שמו של מאיר הר ציון. "ההתנגדות היא עקרונית לתת שמות שלא מסמלים דו קיום וחיים משותפים", הסביר, "למה לא לתת כיכר השלום? או כיכר האחווה או כיכר דו קיום?".

אמיר חאלד, תושב העיר, ששמע על הדיון סביב הכיכרות, טוען כי מדובר בפרובוקציה לשמה והביע התנגדות לשמות המוצעים. "בעבר היו כבר מקרים של גזענות וגם של ראש הרשות", אמר. "כל דבר כזה מוביל לחציצה ברורה בין הערבים והיהודים. "גנדי? מאיר הר ציון? מה זה? למה, למשל, כמעט ואין ברשימה אנשי רוח? זמרים או סופרים? כי הכל זה סוג של פרובוקציה אחת גדולה. רוב השמות של