צילום: אביהו שפירא אווה (אווי) חכם תהייה האישה הראשונה בתולדות העיר טבריה שתכהן כחברה במועצה הדתית, זאת לאחר שלפני שבועיים אישר משרד הדתות את רשימת חברי המועצה.

סתמו את הביוב: הורידו מעיל וצעיף באסלה
אטרקציה שנויה במחלוקת: ביקורי פצועים סורים
תג בלי מחיר: הפארסה הגדולה של הפרקליטות

חכם (42), נשואה ואם לשני בנים ובת (16, 19 ו-22), נולדה בטבריה למשפחה מסורתית מהוותיקות בעיר - משפחת מזרחי. בעבר עבדה במשרד עורכי דין ועסקה בגישור, שימשה כרכזת הרשות להגנת הצרכן בעיר, עסקה בנדל"ן וכיום היא עובדת ב"שלאור", מרכז העתקות אור בטבריה המעניק שירות למהנדסים ולקבלנים. בימים אלה משלימה חכם לימודי עיצוב פנים במכללת "קווים" בחיפה. "זה מה שאני באמת אוהבת וחושבת שצריך להיות העיסוק שלי", היא אומרת.
נציגי המועצה הדתית נבחרים כל חמש שנים בהתאמה יחסית להרכב מועצת העיר, ומכאן שיש בתהליך גם אלמנט פוליטי מובהק. במועצת העיר יש 11 חברי קואליציה וארבעה באופוזיציה, וחכם היא הנציגה של חבר המועצה, זיו יעיש, נציג הצעירים במועצת העיר.

למרות זאת, חכם לא רואה בכך מינוי פוליטי. "אני לא מייצגת שום פוליטיקה", היא מסבירה. "זה משהו שרחוק ממני. המועצה הדתית צריכה לגשר בין כולם ולתת שירותי דת לכולם בלי פוליטיקה. אני מאמינה שכל מה שקורה הוא משמיים, וכנראה למעלה רצו שאהיה בתפקיד. זה ממש לא פוליטיקה. כשסיפרו לי על התפקיד במועצה הדתית, אמרתי 'אבא שבשמיים, מכל נשות העיר אני?!'. הרי רק בורא עולם שם את זה בראש של האדם שבחר בי. הוא כיוון לזה".

ובכל זאת, מבחינת עמדות פוליטיות, היא רואה עצמה במרכז המפה. חכם: "אני לא ימנית ולא שמאלנית. אני מאמינה גדולה בגישור בין כולם כי כולנו שווים, לא משנה אם אתה גבר או אשה, דתי או חילוני. אתה קודם כל בן אדם ומגיע לך הכבוד הראוי בצורה שווה בלי קשר לכלום".



"אנשים כל הזמן שואלים 'מה את?'"
חכם מתגוררת ברחוב הגפן, בדירה המשקיפה על העיר והכנרת. בשעות הערב ממרפסת ביתה נגלה נוף מרהיב, ובמרכזו ספינה שטה על מי הימה. "כל בוקר אני קמה ורואה את הנוף הזה", היא מספרת. "מולי פרושים הכנרת, רמת הגולן והחרמון, ואני אומרת 'מה רבו מעשיך השם? איך זיכית אותנו ביופי הזה בעולם?'. אני מאמינה שצריך לראות את היופי בכל דבר ומי עוד יכול ליצור דבר מדהים כזה?".

למרות השימוש בציטוטים מהתורה ודברי האמונה, שבהם היא מתבלת את דבריה, לא ניכר כי חכם אישה דתייה למהדרין. היא לבושה בחצאית עד הברכיים ולבעלה רוני אין כיפה על הראש. אלא שאז הוא שולף כיפה מהכיס לפני שהוא לוגם כוס קפה ומברך. בסלון הבית גם מונחים ספרי קודש ותפילין. אחרי זמן קצר מתברר שבני הזוג החליטו לפני 20 שנה לשמור שבת, ומאז הזיקה לדת רק התהדקה. ההתקרבות לדת התחזקה לפני כחמש שנים אחרי שאמה נפטרה.

"אני לא אוהבת להשתמש בהגדרות", היא מסבירה. "אנשים לא יודעים איך לאכול אותי. הם שואלים 'מה את?', אבל כשמכירים אותי זה משתנה. הפנימיות והמידות שלנו זה הדבר החשוב, לא החיצוניות. אני רואה את עצמי כאישה עם זיקה לדת. אני שומרת שבת וכל מה שמשתמע מזה, כמו טהרת המשפחה ומצוות שונות. אני יודעת שקשה להגדיר אותי כי אני גם וגם. אני מאמינה שבדרך שנרצה ללכת - לשם יוליכו אותנו".

"צריך לחבק את החילונים"
חכם עוסקת בפעילות חברתית ענפה בשנים האחרונות באופן עצמאי. בכל יום שני היא מארגנת שיעורי תורה לנשים אליהם מגיעות כ-40 מתושבות העיר, חלקן דתיות ואחרות חילוניות. בנוסף, היא מארגנת טיולים מיוחדים לנשים לקברי צדיקים ולכותל המערבי.

עכשיו, לאחר שקיבלה תפקיד במועצה, היא תוכל לפעול גם במישור הציבורי באופן רשמי. במסגרת כהונתה חכם תהייה ממונה על נושאי תרבות וחברה. "המועצה צריכה לתת מענה ושירות גם למי שלא קרוב לדת ולפתוח בפניו את הצוהר הזה", היא פורשת את חזונה. "צריך לחבק גם את החילוני שמגיע לבית כנסת אפילו רק בחגים. אחת כמוני שמייצגת גם וגם יכולה לבוא ולתרום לקהילה ולקרב בין המגזרים".

חכם, לדבריה, מתנגדת לכל סוג של אפליה ומחלוקות על רקע אישי. היא מודעת למרקם הייחודי של העיר, שהולכת ומתחרדת למורת רוחם של החילונים. "טבריה היא עיר עם המון מתחים", היא אומרת. "צריך את האנשים המתאימים שיגשרו וימתנו אותם. כך, למשל, יש כאן שכונות עם צביון דתי ללא תחבורה בשבת ואיש לא מפריע לשגרת חייהן. אלה אזורים חרדיים וצריך לכבד אותם. במקביל, יש כאן חופים פעילים ומסעדות פתוחות בשבת וזה בסדר. גם אין כאן תחבורה ציבורית בשבת וזה נראה לי בסדר גמור. יש את האמצע וצריך לשמור עליו".

היא מתכוונת לייצג קו אנטי הקצנה דתית, אבל הסטאטוס קוו הינו ערך עליון לתפיסתה: "טבריה היא עיר של גם וגם. מי שרוצה למצוא מה לעשות פה - מוצא. עובדה שחיים כאן גם חילונים וגם דתיים.