צילום: שרון צור "הרגשתי השפלה. למרות שכל הזמן אני מדבר עם התלמידים שלי על דו קיום ודיאלוג בין המגזר היהודי לערבי ולמרות כל הפרויקטים המשותפים שאני עושה בתחום התיאטרון בין המגזרים, שום דבר לא קורה. התביישתי לספר לתלמידים שלי מה שעשו לי", מספר אחמד דוחאן, בן 37 תושב נצרת, מורה לתיאטרון במקצועו, שטס עם חברת 'אל על' וטוען שעבר השפלה על רגע גזעני במהלך הבידוק הביטחוני.

הבעלים יפוצה: הכלבה אכלה בפנסיון גרביים ומתה
נשות טליבאן שעזבו: "עברנו שטיפת מוח"
ד"ר וולך: עבדתי לפי הספר וקיבלתי סטירת לחי

בחודש מרץ האחרון טס דוחאן לעיר מארסיי שבצרפת, על מנת לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה להעלאת הצגה משותפת בין ילדים צרפתים לילדים מהמגזר הערבי בנצרת. בסיום הטיול הוא הגיע לשדה התעופה במארסיי כדי לטוס חזרה לארץ באמצעות חברת אל על, שם עבר לטענתו בדיקות משפילות ומבזות שפגעו בכבודו, על ידי צוות הביטחון של החברה. בעקבות החוויה הגיש לאחרונה תביעה כנגד החברה ורשות שדות התעופה על סכום של 100 אלף שקל, שבה הוא דורש לקבל פיצוי על העלבון שנגרם לו.



בדיקה כפולה
לתיאטרון הוא התחבר כבר משחר ילדותו. "במהלך שנות ה-90, כשעוד הייתי ילד, הגיעה לנצרת במאית צרפתייה מפורסמת בעלת שם עולמי, כדי לארגן הצגת תיאטרון שעסקה בקונפליקט בין הערבים והישראלים. החלטתי ליטול חלק פעיל בהצגה כשחקן, והצלחתי בתפקיד", נזכר דוחאן. "אחרי שהפרויקט הסתיים החלטתי לנסוע לצרפת וללמוד אצל אותה במאית תיאטרון ומשחק. אחר כך המשכתי להתגורר בצרפת במשך כעשר שנים, במהלכם השתתפתי בהצגות רבות, ולמדתי את תחום התיאטרון לעומק".

בשנת 2002 הוא חזר לארץ. "בסופו של דבר הלב החזיר אותי", הוא מסביר, "התגעגעתי למשפחה, ורציתי ללמד בארץ תיאטרון ולתת משהו למגזר הערבי ממה שלמדתי. מאז שחזרתי ארצה ועד היום אני עובד כמורה לתיאטרון בנצרת ומשתתף כבמאי בהצגות בכל רחבי הארץ".

למרות שחזר לארץ, הוא נוהג לטוס לצרפת ולמדינות אחרות כמה פעמים בשנה, שם מתקיימים פרויקטים של תלמידים שלו בתיאטרון. כך עשה גם במרץ האחרון, כשנסע לכמה ימים למארסיי כדי לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה בפרויקט בתחום התיאטרון. אלא שהפעם הנסיעה השגרתית הפכה מבחינתו לחוויה קשה. "בטיסת ההלוך עם אל על הכול היה בסדר", הוא מספר, "אבל לא דמיינתי שהטיסה בחזרה לארץ עם החברה תסתיים בהשפלה כזו מצד צוות הביטחון".

כשהוא נזכר בבדיקה הביטחונית שעבר מבטו מרצין והכאב ניכר בו. "ברגע שנתתי לצוות הביטחון את הדרכון הישראלי שלי שבו כתוב השם שלי, אחמד, אמרו לי להמתין", הוא נזכר, "לאחר מכן הגיע אליי ראש הצוות ואמר לי שהוא רוצה לבדוק אותי. הלכתי איתו לחדר צדדי ואז נכנסו כמה אנשי ביטחון, שמו כפפות, דרשו ממני להתפשט והחלו לבצע לי את הבדיקה בכל הגוף כולל במקומות אינטימיים. הרגשתי מושפל".

אלא שבכך לדבריו לא הסתיימה החוויה הקשה. "בסיום הבדיקה שאלתי את הצוות אם זה נגמר, וביקשתי ללכת לשתות משהו ולהיכנס לדיוטי פרי. אז הם אמרו לי שאם אני רוצה ללכת לדיוטי פרי הם יצטרכו אחרי זה לעשות לי חיפוש נוסף. וכך היה. לפני העלייה למטוס לקחו אותי לשירותים הציבוריים, שם ביקשו מכל האנשים לצאת, ואז ביקשו ממני שוב להוריד את המכנסיים ועשו לי את אותה בדיקה שוב".

מה הרגשת במהלך הבדיקות הביטחוניות?
"השפלה. גם הצגתי בפני צוות הביטחון תעודה של ארגון המורים, והסברתי להם שאני מורה בבית ספר. אך הם לא כיבדו כלום, וגם לא אותי כבן אדם. שאלתי אותם 'למה הם עושים את זה, בגלל שאני ערבי?', אבל הם שתקו".



"רקע גזעני מובהק"
במסגרת כתב התביעה, שהגיש דוחאן לבית משפט השלום בנצרת באמצעות עו"ד ניקולא בולס, הוא טוען כי כאשר הגיע לשדה התעופה והציג בפני צוות הביטחון את דרכונו, הוא הבחין ב"תנועתיות מוזרה ובלתי שגרתית", שנבעה מכך שגורמי הביטחון נבהלו משמו "אחמד".

דוחאן מספר בתביעה כי הוא דמות מוכרת ומכובדת במגזר הערבי. לפי התביעה, מיד לאחר הצגת דרכונו ביקשו ממנו גורמי הביטחון לערוך עליו חיפוש גופני, וכשביקש מהם לדעת האם מדובר בבדיקה שגרתית שנערכת לכל הנוסעים, הם ציינו בפניו לטענתו כי רק עליו ייערך החיפוש הגופני. כששאל מדוע ענו לו לדבריו אנשי צוות הביטחון "כי הם עושים זאת רק בגלל שהוא ערבי", והבהירו לו כי אם הוא לא מעוניין לעבור את הבדיקה, הוא לא יעלה על המטוס.

על פי התביעה, לאור זאת נאלץ דוחאן להסכים לעבור את הבדיקה, ולאחר מכן הוא הוכנס לחדר צדדי בשדה התעופה, שם ערכו לו גורמי הביטחון בדיקה מקיפה וקפדנית שארכה כשעה וחצי, ושלדבריו הייתה "משפילה בלשון המעטה", ונועדה "להשפילו ולפגוע בכבודו". במסגרת הבדיקות הוא התבקש לדבריו להתפשט ונערכה לו בדיקה פולשנית על גופו באוזניו ובשערותיו ובמקומות אינטימיים בגופו.

לד