צילום: אביהו שפירא החלום של ד"ר וניה וולך (51) הוא לנהל בית חולים בפריפריה. לכן כשנקרתה בדרכה ההזדמנות לעבור לגור בגליל, לשמש כסגנית מנהל בית החולים 'זיו' בצפת במטרה להכין את עצמה למשרת מנהלת המוסד הרפואי, לא חשבה פעמיים. היא לקחה איתה את משפחתה ואת אביה הקשיש, והעתיקה את מגוריה למצפה מכמנים שבגליל המערבי. אלא שבשבועות האחרונים נראה כי החלום הנכסף הולך וחומק מבין אצבעותיה ומותיר אותה כעת על פרשת דרכים.

פוטרה במהלך ההריון, תפוצה ב-30 אלף שקל
העירייה עיקלה חשבון בגלל חוב בן 15 שנה
חשיפה: "אנחנו רוצים שהאסלאם ישלוט כאן"

"כולם מדברים כל הזמן על כך שאין מספיק נשים בשירות הציבורי", אומרת ד"ר וולך, "אבל מתברר שגם כשאנחנו רוצות להשתלב ועושות הכל כמו שצריך, ממש לפי הספר, אין די בכך. הנה אני, עשיתי הכל לפי הספר וקיבלתי סטירת לחי".



הערעור נדחה
לפני שבועות ספורים סיים פרופ' אוסקר אמבון את כהונתו כמנהל בית החולים ופרש. ד"ר וולך וד"ר יניב שרר, המכהן כסמנכ"ל בית החולים 'איכילוב' בתל אביב, ניגשו למכרז ניהול בית החולים, וכך גם ד"ר אל"מ סלמן זרקא, המשמש כראש שירותי הבריאות של צה"ל, ולבסוף נבחר על ידי ועדת המכרזים מטעם שירות המדינה. מינויו של ד"ר זרקא התעכב מעט בשל ערעור שהגישו וולך ושרר לנציבות שירות המדינה, בו גרסו השניים כי מועמדותו של זרקא אינה חוקית בטענה כי הגיש את טפסי המועמדות כשבוע וחצי לאחר פקיעת המועד הסופי. נציבות המדינה טענה בתשובתה כי אישרה לזרקא להגיש את המסמכים באיחור, לאחר שטען כי לא הספיק להגישם בזמן נוכח תפקידו בצה"ל, והעובדה ששימש כמנהל בית חולים שדה של הצבא.

בשבוע שעבר הודיע נציב שירות המדינה, משה דיין, כי הוא דוחה את ערעורם של שני הרופאים והדגיש כי זרקא יוכל להיכנס לתפקידו בזמן הקרוב. בעקבות זאת, עתרה וולך באמצעות עורך דינה, אליעד שרגא, לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת בדרישה לבטל את זכייתו של זרקא, להקפיא את מועד כניסתו לתפקיד עד שתתברר העתירה בבית המשפט ולמנות אותה במקומו, וזאת מאחר שעל פי העתירה, היא הגיעה למקום השני.

וולך: "אם המכרז היה מתנהל על פי הספר לא הייתי אומרת מילה, אבל לטענתי כופפו נהלים והתאימו אותם לאנשים. זה המקום שבו אני צריכה להשמיע את קולי וכך אני עושה. יש לי את הניסיון המתאים, עברתי את המסלול המקצועי מההתחלה עד שהגעתי למקום בו אני נמצאת כעת. לכן יש לי את כל הפרמטרים הדרושים והמתאימים לתפקיד. אגב, אם, למשל, היו בוחרים בד"ר שרר, שניסיונו דומה לשלי, לא הייתי אומרת דבר. הייתי לוחצת את ידו ומאחלת לו בהצלחה. אבל במקרה הזה טענתי היא שפעלו בניגוד לנהלים וגם בחרו במועמד פחות מתאים. אני, למשל, לא הייתי מעלה על דעתי להתמודד לתפקיד של קצין רפואה בצבא כי פשוט אין לי את הניסיון המתאים. בעיניי בחירתו טומנת בחובה אלמנט של זלזול בפריפריה".

מנכ"ל בית החולים רמב"ם בחיפה, פרופ' רפי ביאר, חולק על דעתה של וולך. ביאר: "הכרתי את זרקא בתקופת ההתמחות שעשה אצלנו והתרשמתי מרופא מסור, מוכשר מאוד, בעל כריזמה ובעל יכולות ניהול ויכולות בין אישיות יוצאות מן הכלל. הוא יזם אצלנו מספר פרויקטים בצורה מרשימה מאוד ועל כל אלה נתונה לו מלוא הערכתי. בשל כך גם הסכמתי בחפץ לב לכתוב את מכתב ההמלצה לצורך התפקיד בזיו. זרקא אכן ראוי מאוד לנהל את בית החולים ואת כל זאת אני אומר מבלי לגרוע מיכולותיה וכישוריה של וולך, שראויה אף היא לנהל בית חולים, ללא צל של ספק. לכן, אין לי אלא לאחל לשניהם הצלחה רבה".



פורצת דרך לנשים
וולך, נשואה ואם לשני בנים ובת (14, 19 ו־21) נולדה בקיבוץ אור הנר בדרום, אבל גדלה בנצרת עילית. במהלך שירותה הצבאי שימשה בתפקידים שנחשבו בעבר לפורצי דרך לנשים בצה"ל. היא החלה כקצינת מרגמות והמשיכה כעוזרת קצין מבצעים בחטיבה 35. "בשעתו", היא מספרת, "אלה היו תפקידים ייחודיים ורק נשים בודדות השתלבו ושירתו בהם. היום רואים יותר ויותר בנות שמשתלבות במערך הקרבי, למרות שעדיין מדובר במספרים לא גדולים. אז זה היה סיפור של ממש".

לאחר שהשתחררה מצה"ל התקבלה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך השתלבה בלימודי רפואה בבית החולים 'הדסה' ואף יצאה לשליחות בת מספר חודשים בקניה שבאפריקה. עם סיום לימודיה החלה להתמחות ברפואת נשים בבית החולים 'קפלן' ברחובות, ואחריה חזרה לשמש כרופאה בכירה ב'הדסה'.

במהלך שנות הקריירה שלה שימשה גם כמנהלת חדר הלידה בבית החולים 'ברזילי' באשקלון, וכן כגניקולוגית מחוזית של קופת חולים מאוחדת בדרום. בתוך כך פתחה ביחד עם רופא נוסף מרפאה פרטית בקרית מלאכי, ובמקביל סיימה בהצטיינות תואר שני במינהל מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שם עשתה השלמות לתואר ראשון בסטטיסטיקה. נכון להיום, במקביל לתפקי