צילום: ויז'ואל/פוטוס חברת 'קפה נעם בצפון', מפעילת סניף 'ארומה אספרסו בר' בטבריה ברחוב יהודה הלוי, חויבה לשלם פיצוי בסך 2,000 שקל לסועדת שטענה כי בתה נגסה בשבלול שהיה על עלה חסה בסלט שלה.

41 שנה אחרי המלחמה: "למה נטשו אותנו?"
בין קודש לחול: מה פתאום מכירה פומבית בכיפור?
פשרה: צה"ל ישלם ארנונה על מוצב למג'דל שמס

על פי כתב התביעה, שנדון לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, הגיעו תושבת העיר ובתה לבית קפה של רשת ארומה אספרסו בר כדי לחגוג את חנוכת ביתן החדש. לטענת התובעת, במהלך הארוחה התגלה שבלול על עלה של חסה בסלט שהזמינה בתה. היא נגסה בו בלי לשים לב, ירקה אותו מיד לצלחת ונתקפה בחילה.

מכתב התביעה עולה כי מיד לאחר שהתגלה השבלול הראתה התובעת לצוות העובדים בבית הקפה את עלה החסה עם השבלול. האם ובתה שבו לביתן, אולם הילדה ? כך לטענת התביעה ? המשיכה לבכות, להרגיש גועל מהשבלול ולהקיא. עקב כך נאלצה האם להזמין שמרטפית שתשגיח על בתה בזמן שהיא שבה לעבודתה.



מיד לאחר המקרה הגישה האם תביעה נגד מפעילת הסניף, חברת קפה נעם בצפון, על סך של כ־13 אלף שקל, בין השאר בגין עוגמת נפש, איחור למקום העבודה וכוס לימונדה שרכשה בבית הקפה ולא הספיקה לשתות בשל האירוע.

בנוסף טענה התובעת כי נאלצה לשאת בעלויות של טיפול פסיכולוגי לבתה, וכי בעקבות האירוע בתה "כמעט נמנעה מאכילת ירקות".

כנגד טענות אלה טענה הזכיינית כי בדומה ליתר סניפי רשת ארומה אספרסו בר היא נוקטת נוהלי היגיינה מחמירים ביותר ונמנעת מרכישת עלים בתפזורת. לטענתה, העלים נרכשים על ידה באריזות אטומות שמשווקות על ידי חברות מקצועיות, דבר הגורם להתייקרות המוצר.

לטענת החברה בבית המשפט, לאחר שהאם פנתה אל צוות העובדים והראתה להם את השבלול היא הופנתה למנהלת הסניף ששהתה באותו זמן במקום, וזו שוחחה עמה והסבירה לה כי מדובר בתקלה נקודתית של ספק הירקות. בנוסף היא זיכתה אותה בעלות הארוחה ופיצתה אותה במוצרים נוספים ובשוברי זיכוי.
עוד טענה הנתבעת כי הסועדת קיבלה את הפיצוי שהוצע לה במקום והלכה לדרכה, וכי מאז ועד הגשת התביעה לא התקבלה ממנה כל פנייה, ומשכך התביעה הוגשה בחוסר תום לב ו"אינה אלא ניסיון לקבל כספים שלא מגיעים לתובעת".

השופטת אוסילה אבו־אסעד קיבלה באופן חלקי בלבד את התביעה ופסקה לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 2,000 שקל.

היא קבעה כי אמנם נמצא שבלול בין עלי סלט החסה, אך יחד עם זאת הנתבעת הודתה בתקלה, הייתה קשובה לטענות התובעת והייתה גם נכונה לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה "כתוצאה מן המאורע הלא נעים".

עוד קבעה השופטת כי לא שוכנעה שהתובעת ביססה את דרישתה לפיצוי בגין הנזקים שתבעה מעבר לעוגמת הנפש, והגזימה בעדותה בעניין הנזק שנגרם לה ולבתה כתוצאה מהמקרה.

"עדות התובעת התאפיינה בהגזמה רבה כשהדברים נגעו לתיאור נזקיה בעקבות האירוע נשוא התביעה", קבעה השופטת בפסק הדין.