צילום: shutterstock תושבת אזור הצפון הגישה כספית נגד שוכר לתשלום חוב בגין דמי שכירות עבור דירה שהושכרה לו בטבריה, אבל שופטת בית משפט השלום בטבריה אילונה אריאלי, שדחתה את התביעה, חייבה אותה לשלם לו הוצאות אותו בסך 6,000 שקל.

מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק

מפסק הדין שניתן לאחרונה עולה כי לטענת התובעת בשנת 2007 היא ובעלה דאז השכירו לנתבע, שהיה ידיד המשפחה, בית בטבריה בתמורה לדמי שכירות בסך של 1,100 דולר לחודש. בחלוף כשנה התובעת ובעלה התגרשו ונחתם ביניהם הסכם מכר לפיו רכש הגרוש את חלקה של התובעת בבית.



בהסכם המכר נקבע, כי שכר הדירה שיתקבל מהשוכרים יתחלק בין התובעת לבין בעלה לשעבר שווה בשווה, עד לתשלום מלוא תמורת המכר על ידי הגרוש לתובעת. לטענת התובעת, לאחר החתימה על הסכם המכר, התקשרה התובעת לנתבע (השוכר) ועדכנה אותו בדבר ההסכמות ולטענתה הוא הבטיח לה שיעביר לידיה אישית את שמגיע לה.

עוד נטען כי הגרוש שילם לתובעת את מלוא התמורה עבור הבית (עד נובמבר 2011) ולכן, על הנתבע לשלם לתובעת מחצית מדמי השכירות עבור 27 חודשי שכירות - סך של 14,850 דולר שהם 57,142 אלף שקל. עוד נטען כי למרות פניות רבות מצדה ולמרות הבטחותיו של הנתבע, הוא לא שילם לה מאום ואף טען בפניה כי שילם לגרוש גם את חלקה בדמי השכירות, בשל לחצים שהפעיל עליו.

הנתבע טען מנגד כי על התובעת לתבוע את בעלה לשעבר בלבד, שכן אין מחלוקת כי הכספים שולמו לו במלואם. עוד הוא טען, כי הוא שכר את בית מטעם עמותה שבראשה הוא עומד והוא מעולם לא התגורר בו, אלא שהבית שימש להפעלת מוסד בעיר. עוד הוא טען כי הצדדים להסכם השכירות הינם הגרוש והעמותה ששילמה את מלוא דמי השכירות.

השופטת אריאלי כתבה בהחלטתה כי הנתבעת לא הוכיחה את תביעתה נגד הנתבע. "נמצא כי העמותה היא ששכרה את הבית לאורך השנים, לרבות בתקופה הרלוונטית לתביעה, כאשר הנתבע ,כמי שעומד בראש העמותה, פעל בשמה בלבד, כשהוא איננו שוכר את הבית לשימושו האישי ואיננו נוטל התחייבות אישית וזאת בידיעת התובעת", כתב השופטת.

בנסיבות אלה, התובעת לא הוכיחה כי יש מקום לחייב את הנתבע באופן אישי בחיוביה של העמותה בכל הנוגע לתשלום דמי השכירות, כי הוא נטל על עצמו את חיוביה של העמותה או כי קיימת הצדקה כלשהי להרמת מסך ההתאגדות של העמותה". עוד צוין כי הנתבע לא היה צד להסכם המכר בין התובעת ובעלה לשעבר, וכי הצדדים להסכם אף לא טרחו לעגן את הסכמותיהם בהסכם עם הנתבע, או בכל מסמך שהוא שבו יובהר, ברחל בתך הקטנה, כי דמי השכירות ישולמו מחצית לתובעת ומחצית לבעלה לשעבר.

השופטת: "בסיכומו של דבר, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, היא לא העמידה בפני בית המשפט את מלוא הפרטים והעובדות הרלוונטיות ולא הוכיחה טענתה כי הנתבע חייב לה כספים כלשהם". כאמור התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחה עו"ד בסך כולל של 6,000 שקל.