צילום: אפי שריר מאות אלפי מאמינים מצטופפים בכל שנה במתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי, במסגרת ההילולה המסורתית בל"ג בעומר. אחרים פוקדים את מתחם הקבר בכל ראש חודש עברי, ממלאים אותו עד אפס מקום, מתחננים לנסים ולישועות ומתפללים לצדיק, שנפטר לפני למעלה מ־1,800 שנה, שיסיר מעליהם מחלות ובשורות רעות. מדי שנה מבקרים במתחם למעלה ממיליון מבקרים, ולא בכדי הוא הגיע למקום השני ברשימת האתרים היהודיים הקדושים, אחרי הכותל המערבי, מבחינת מספר המבקרים.

תחקיר: מציעים להתפלל עבורכם בישיבה פיקטיבית
מירון: מדוע הוקצו מיליון שקל להילולת רשב"י?
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק

מתחם קברו של הצדיק ודמותו האלילית, כפי שהיא מצטיירת בספר הזוהר שחיבורו מיוחס לו ובעיקר בעיניהם של המאמינים, עומדים בימים אלה במרכזה של סערה שקמה בקרב חוגים חרדיים בעקבות החלטתו של שר האוצר, יאיר לפיד, להפקיע את ניהול המתחם מידיה של 'ועדת החמישה' שניהלה אותו בחמש השנים האחרונות, ולהעבירו לניהול בלעדי של המדינה.




'ועדת החמישה', שהורכבה בעקבות החלטת בג"ץ, כוללת ארבעה חברים: ההקדש האשכנזי, המיוצג בידי הרב דב קפלן, רבה של העיר העתיקה בצפת, והרב אברהם פרויליך, נציגה של העדה החרדית; וההקדש הספרדי, הכולל את הרב מתתיהו שרן, המשמש כנציגו של הרב שלוש, ואת הרב דוד דרלי מטבריה, המייצג את ש"ס. יו"ר הוועדה והצלע החמישית בה הוא אלכס ויזניצ'ר, נציגו של השר אביגדור ליברמן, שנוכחותו והשפעתו על החלטות הוועדה מינורית במיוחד, בעיקר בשנתיים האחרונות.

הרב קפלן, המעורה והפעיל במיוחד בהווי המתחם ובניהולו, מתריע בימים אלה על ההחלטה ומדגיש כי לדעתו הפקעת המתחם תגרום נזק להווי המקום ותפר את האיזון הקיים שם בשנים האחרונות.

יחד עם זאת, גם בחמש השנים החולפות נדרש בית המשפט המחוזי בנצרת להתערב בסוגיית הניהול, עקב מאבקי שליטה בין שני ההקדשים. בבואו להכריע בסוגיה, ביקש בית המשפט את חוות דעתו של ההיסטוריון פרופ' אלחנן ריינר, וזה קבע כי לא תיתכן בעלות אשכנזית או ספרדית במקום, שכן הווי המקום והמנהגים בו נקבעים רק על ידי הקבוצות המבקרות בו והן אלה המרכיבות את הפסיפס הייחודי שלו.

כדי להבין את המאבק האמוציונלי שמתרחש במתחם הקבר צריך לנסוע אחורה במנהרת הזמן ולצייר את דמותו של רבי שמעון בר יוחאי כפי שהיא נתפסת בעיני ההמונים מצד אחד, וכפי שמכירים אותה חוקרי האקדמיה מצד שני.

ד"ר נטע סובול, מרצה בחוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית בצפת, מנפצת השבוע מיתוס רווח: "דמותו של הרשב"י כפי שהיא נתפסת היום שונה לחלוטין מהדמות המתוארת בתלמוד, שם הוא נתפס כדמות קיצונית המכונה 'רשב"י מהמערה'. בתלמוד מתוארות סגפנותו, פרישותו ודבקותו בלימוד התורה.

"חשוב להבהיר כי בכל מקרה נחשב הרשב"י, שהיה תלמידו של רבי עקיבא, לאחד החכמים המרכזיים בתקופתו. עם זאת, אין מחלוקת על כך שספר הזוהר האדיר והעלה את דמותו הרבה מעבר לדרך שבה היא נתפסת בתלמוד".

ד"ר ג'פרי וולף, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, מחזק דווקא את ההילה סביב דמותו של הרשב"י. "רבי שמעון בר יוחאי מזוהה בעת העתיקה כמי שחולל אותות ומופתים, ולכן בעיני ההמונים הוא עדיין חי, ועבורם מדובר בחוויה מכוננת", הוא מסביר, "ההגעה ההמונית למתחם הקבר היא רק ביטוי לרצון העז להגיע אליו הכי קרוב שאפשר. זהו למעשה ביטוי לצימאון גובר והולך של חלקים נרחבים של העם לחוויה יהודית שורשית".

מנהיג חבורת שוליים
ד"ר יוסי ממן, מרצה בחוג לחינוך ואנתרופולוגיה במכללה האקדמית צפת, דוחה מכל וכול את הספקות לכאורה בדבר מקום קבורתו של הרשב"י. "אין ספק שמירון הוא מקום קבורתו של הרשב"י", הוא קובע, "והתופעה של העלייה לקבר והחנייה בו, ימים לפני תחילת ההילולה עצמה, ניזונה בעיקר ממנהגים שהשתרשו ביהודי מרוקו, שנהגו לעלות לרגל לקברי צדיקים עוד בהיותם במרוקו".

ד"ר סובול מציינת כי בספר הזוהר מירון אינה מופיעה כמקום קבורתו של הרשב"י, אך עם זאת מדגישה כי מסורת העלייה לרגל למירון התגברה בעקבות גירוש יהודי ספרד וכי ידוע שהאר"י הקדוש הכיר במקום כציון מקום קבורתו של הרשב"י.

"בספר הזוהר מתואר הרשב"י כמנהיג של חבורה שחבריה נחשבים לאנשי שוליים, שנויים במחלוקת בתקופתם", מסבירה ד"ר סובול, "האגדה מתחילה להיבנות במאה ה־16,בעת שהאר"י הקדוש לוקח את דמותו התלמודית של הרשב"י ובונה לעצמו בהשראתה חבורה דומה לחבורתו של הצדיק, המורכבת מתנאים ומאמוראים המוכרים לנו מאותה תקופה".

ובחזרה לימינו אנו. הצהרת הכוונות שהשמיע שר האוצר לפיד בשבוע שעבר מטרידה מעט את ד"ר וולף: "אני קצת חושש מהסדרים ממשלתיים, שכן אם לשפוט על פי ניסיון העבר, אין להם רקורד מרשים", הוא מסביר ומתריע, "ככל שיהיו יותר כאלה, לא מן