המחשה: ויז'ואל/פוטוס בית משפט השלום בנצרת פסק לאחרונה פיצויים בסך 20 אלף שקל לתלמיד לשעבר בבית הספר מקיף אורט על שם יגאל אלון בנצרת עילית בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו לטענתו על ידי הנהלת בית הספר. לדבריו הוא הושעה מהלימודים עקב השלכת שולחן מחלון כיתתו בזמן שהיה תלמיד.

זאב רווח: "יש לי סיפור אהבה עם טבריה"
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק

מפסק הדין עולה כי בשנת 2005 למד התובע בכיתה י"א בבית הספר, בקומה ב' של הבניין. ביום 10.10.2005, בזמן ההפסקה, נזרק שולחן מחלון כיתתו לחצר בית הספר.



למרבה המזל איש לא נפגע. עם זאת, מכיוון שהיה זה אירוע חמור ומסוכן, החליטה הנהלת בית הספר להרחיק מהלימודים את כל תלמידי הכיתה שמתוכה הושלך השולחן, הכוללת כ־18 תלמידים, מכיוון שאף אחד מהם לא הסכים למסור את שמות המעורבים במעשה. כמו כן התנתה ההנהלה את חזרתם לספסל הלימודים בהגעת הוריהם לפגישה בבית הספר.

בפסק הדין נכתב כי למחרת נערכה שיחת בירור שבה נכחו התובע ואמו, מחנכת הכיתה ויועצת בית הספר, ובסופה הורחק התובע מהמוסד החינוכי לכמה שבועות. בתוך תקופה זו שלח עורך דינו לבית הספר מכתב שבו דרש לבטל לאלתר את הרחקתו ואף עירב את המפקח על בית הספר בעניין. בעקבות זאת זימן המפקח את מנהלת התיכון לבירור, וסוכם כי התלמיד יוחזר באופן מיידי ללימודיו.

עוד נכתב בפסק הדין כי בעקבות הרחקתו החליט התלמיד להגיש תביעה כנגד בית הספר והנהלתו על סך 375 אלף שקל בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו. במסגרת התביעה טען התלמיד כי לא היה מעורב באירוע זריקת השולחן, וכי בית הספר והנהלתו פעלו בניגוד לדין כאשר מינו את עצמם כגוף חוקר לבירור האירוע וניהלו חקירה נגדו בדרך של סחיטה ואיומים, ואף זימנו אותו לחקירה בפני שוטר תוך הפרת חוק הנוער וחוק זכויות התלמיד.

כמו כן טען התובע כי הרחקתו שללה ממנו את הזכות להיבחן בבחינת הבגרות, וכי במהלך תקופת הרחקתו מנהלת בית הספר ורכז השכבה הוציאו את דיבתו לרעה בכך שקשרו אותו לאירוע והציגו אותו בפני חבריו לכיתה כעבריין וכתלמיד נכשל.

בפסק הדין נכתב כי הנתבעים (בית הספר, מנהלת בית הספר ורכז השכבה בכיתה שבה למד התלמיד) הכחישו את טענותיו של התלמיד וטענו, בין היתר, כי הרחקתו הייתה הכרחית ונעשתה כדין.

עוד ציינו כי בשיחת הבירור שנערכה לאחר האירוע הצהיר כי הוא יודע את זהותם של התלמידים שהיו מעורבים מעשה, אך סירב למסור להנהלה את המידע. כמו כן טענו הנתבעים כי מעורבות השוטר הקהילתי בעניין הייתה הכרחית, וכי התובע הפסיד ימי לימודים בודדים ובית הספר אישר לו שיעורי עזר לצורך השלמת החומר שהפסיד.

השופט שכיב סרחאן מבית משפט השלום בנצרת דן בטענות הצדדים, וקבע כי התלמיד הוכיח כי בשל הרחקתו מבית הספר נגרמה לו עוגמת נפש. עם זאת קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח נזקים ממשיים שנגרמו לו כתוצאה מהרחקתו, ולכן החליט לקבל רק חלקית את התביעה ולחייב את הנתבעים לשלם לו פיצוי בסך 15 אלף שקל, ותוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 5,000 שקל.

כנהוג במקרים אלה מי שצריך לחקור היא הרשות החוקרת ולא בית הספר, נימק השופט, ולכן לא היה רשאי המוסד החינוכי לערוך בעצמו חקירה במקרה זה.

מרשת אורט נמסר בתגובה: "רשת אורט מכבדת את מערכת המשפט ותפעל על פי הוראותיה. רשת אורט מוקיעה כל סוג של אלימות ותמשיך לפעול למיגור האלימות בתחומיה, כל זאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולהחלטות המערכת המשפטית".