צילום: שרון צור הסיוט של כל הורה הוא שהילד שלו יישכח מאחור. את הבהלה הזו חוותה בשבוע שעבר על בשרה אם לפעוט כבן שלוש מנצרת עילית, שנשכח בהסעה מגן הילדים ונמצא על ידי הנהג רק אחרי שהאחרון הגיע לביתו בסוף יום העבודה. "זה היה הסיוט של חיי, אני לא רוצה לדמיין באיזה אסון זה היה עלול להסתיים", אומרת האם.

חייל קפץ על ההגה והשתלט על אוטובוס שהדרדר
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק

האירוע התרחש ביום שישי שעבר, ימים ספורים לפני מותה של הפעוטה מרמת גן שנשכחה ברכב על ידי אביה. הסיפור הטרגי החזיר את ק', תושבת האזור, כמה ימים אחורה, ליום שבו חיכתה בתחנת ההסעה לשובו של בנה מהגן, עד שהתברר לה כי לא מוצאים אותו.



"אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את מה שעברתי ביום שישי", סיפרה האם, "חיכיתי כהרגלי בתחנת ההסעה כדי לאסוף את בני מהרכב שמביא אותו מהגן הביתה. הוא מסיים את היום ברבע לאחת ובדרך כלל לוקח להם רבע שעה להגיע. בשעה אחת וחמישה, כשעדיין לא הגיעו וזה נראה לי חריג, התקשרתי לגננת. אחרי שהיא לא ענתה לי התקשרתי למלווה.

"שאלתי אותה מה קורה והיא אמרה לי שהיא בחופש ושיש מלווה מחליפה, אבל המחליפה לא ידעה על מה מדובר בכלל ומי הילד, ומי שעזרה לי להבין מה קורה זו המלווה הקבועה. היא התקשרה אליי אחרי שביררה ואמרה לי 'לא מוצאים את הילד, הגן סגור'".

באותו רגע, היא מתארת, היא נכנסה להיסטריה. "התחלתי לצרוח בתחנת ההסעה. רצתי הביתה מיד והערתי את בעלי וצעקתי לו שלא מוצאים את הילד שלנו. זה היה ממש תוהו ובוהו, טלפונים בהיסטריה כשאף אחד לא יודע איפה הבן שלי.

"הרגשתי שעולמי חרב עליי. אני אפילו לא יכולה לתאר מה עבר עליי בדקות האלה, במצב כזה לא מצליחים לתפקד, לא יודעים מה לעשות קודם ולמי לפנות. לאחר 50 דקות בערך שמעתי צפירה מלמטה וראיתי את ההסעה.

"רצנו כמו מטורפים. לקחתי מיד את הילד שלי ואפילו לא שמעתי מה הנהג אמר לבעלי. חיבקתי אותו ונישקתי אותו. הייתי בפרץ של רגשות בכי ואושר שהבן שלי בסדר. במצב כזה חושבים על הגרוע מכול. הבן שלי הסתכל עליי ואמר לי: 'אמא אל תבכי, אני יודע איפה אני גר'", היא מספרת בדמעות.

"לא מרגיש גיבור"
לדברי האם, מי שהציל את בנה הוא הנהג בחברת ההסעות. "לפי מה שהנהג סיפר לבעלי, הוא סיים את סבב הילדים עם המלווה והיא הגיעה לביתה. כשהוא הגיע לביתו הוא סרק את הרכב כדי לבדוק שאחד הילדים לא שכח משהו, ואז הוא הבחין בבני.

"הוא שאל את הילד לשמו, ואנחנו לימדנו את הבן שלנו מגיל ממש צעיר מה שמו ואיפה אנחנו גרים. הנהג עבר עם הבן שלי תחנה תחנה במסלול ההסעות ושאל אותו איפה הוא גר, וכשהגיע לתחנה שלנו הילד אמר לו שזה המקום ואז הוא צפר", היא אומרת בהתרגשות.

"הנהג הזה עשה מעל ומעבר, בזכות הערנות שלו לא קרה לנו אסון והבן שלי נשאר בחיים. אני חייבת לו הכול, בזכותו הכול הסתיים בצורה טובה. מזל שהוא היה ערני ועשה את הסיבוב הזה. זה היה יום שישי ואין בכלל למי לפנות", היא אומרת.

הנהג שמצא את הילד לא מרגיש שעשה מעשה יוצא דופן. "אני נוהג בסוף כל נסיעה לעשות סיבוב ברכב ההסעות", סיפר, "הבחנתי בילד קטן שנראה קצת מפוחד, שוחחתי איתו כדי להרגיע אותו ונזכרתי שלקחתי אותו פעם לביתו. במהלך הנסיעה שוחחתי איתו שלא יפחד והוא בקושי דיבר. רק אמר את שמו והנהן בראש כתשובה, וכך כיוונתי לעבר ביתו. אני ממש לא מרגיש גיבור או שעשיתי משהו מיוחד, בסך הכול עשיתי את עבודתי", הוא אומר בצניעות.

תלונה נגד המלווה
מיד לאחר האירוע פנתה האם לעירייה, אך לדבריה שם לא ידעו כלל על העניין. "הייתי בשוק כשהבנתי שאף אחד לא יודע דבר על מה שאירע. העירייה הפנתה אותי אל העמותה שאחראית על המלווה של ההסעה, ובסוף הגשתי תלונה במשטרת נצרת עילית נגד המלווה.

"לא אעבור על העניין הזה בשתיקה. מדובר פה בחיי הבן שלי. תשעה חודשים את סוחבת ילד, זה הדבר הכי יקר לך בחיים, וברגע אחד של חוסר תשומת לב את יכולה לאבד אותו, זה נורא. חשוב לי שכולם ילמדו לקח מהמקרה הזה", היא מסכמת.

תגובת עיריית נצרת עילית: "האירוע התרחש בשעות שהגנון מפעיל באופן עצמאי תוכנית תוספתית (יום לימודים ארוך) באמצעות עמותה שמממנת את התוכנית ואחראית על כוח האדם וההסעות.

"היות שהעירייה אינה מעורבת בפעילות זו, המקרה לא דווח לה בזמן אמת. עם זאת, אנו רואים את האירוע בחומרה רבה. מיד לאחר שנודע על האירוע לגורמי החינוך החל בירור מעמיק, במטרה להסיק מסקנות הן ברמה הנקודתית לגבי האירוע והן ברמת נוהלי דיווח מול הרשות".

תגובת העמותה לא התקבלה.

ממשטרת נצרת עילית נמסר שנפתחה חקירה.