צילום: אביהו שפירא לאלוף ישראל בקפיצה במוט, אודי קרני (29), היו חלומות אולימפיים גדולים ולצדם אימונים מפרכים ושגרת עבודה שוחקת, אבל המציאות היומיומית וקשיי הפרנסה הבהירו לו מהר מאוד שחלומות לא תמיד מתגשמים.

תומר שטיינהאור: "אני חי מהחסכונות"
ראש עיריית צפת בעבר: החילונים צריכים להתעורר
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק

באוקטובר האחרון החל קרני בלימודי רפואה בפקולטה לרפואה בצפת, אחר שעזב משרת מחקר נחשקת במכון ויצמן. במקביל הוא ממשיך להשקיע בספורט ובאימונים, ועל הדרך מספיק גם לעבוד ולהיות פעיל פוליטית.

במשך השבוע הוא נמצא בצפת ובסופי השבוע הוא חוזר למרכז, שם הוא נאלץ לחלק את זמנו בין רעייתו קטיה פיסצקי למאמנו ולרי קוגן. "זה מרגיש בדיוק כמו שזה נשמע - קצב מטורף, אבל בעצם כל חיי נראו כך, תמיד עבודה, לימודים ואימונים השתלבו אצלי אלה באלה והתרגלתי כבר, אני לא מכיר משהו אחר".




כילד נהג לצפות בתחרויות אתלטיקה וחלם להיות זה שעומד על קו הזינוק, אבל להתאמן בצורה ממשית החל רק בגיל 14. בהדרגה החל להשתתף בתחרויות שונות, ובמקביל נרשם למגמת ביולוגיה בתיכון.

עם הזמן הבין שהמקצוע הזה אהוב עליו לא פחות מהאתלטיקה, אבל זה לא הפריע לו לזכות בתואר אלוף ישראל בקרב רב ארבע פעמים ברציפות. סמוך לשחרור מהצבא נפתחה בפניו אפשרות ללמוד בקולג' בארה"ב, עם מסלול נוח ומפתה לאתלט ישראלי צעיר. באותה תקופה קיבל קרני הצעה מפתה אחרת מסוכן דוגמנים מקומי. קרני קיבל את ההצעה ובמשך שבע שנים שילב דוגמנות עם אימונים ולימודים.

אבל לגורל היו תוכניות משלו. פציעה אחת ושתי תאונות אימונים גרמו לקרני להפסיק לעסוק בספורט. גם על הדוגמנות הוא ויתר, ובחר להתמקד בתחום המחקר. הכשרתו סייעה לו להתקבל לעבודה במכון ויצמן כעוזר מחקר במעבדה לביולוגיה מולקולרית, ובמקביל הצליח לסיים גם את לימודי התואר שארכו יותר מתשע שנים.

בשלב הזה הוא עוד האמין שמשם תיסלל לו הדרך לתואר שני במכון, אבל החליט לשנות כיוון. "עבדתי במכון במשך קצת יותר משנה, שבמהלכה למדתי להכיר את התחום קצת יותר טוב וגיליתי שמדובר בעבודה סיזיפית עם שעות ארוכות ומעט מאוד זמן אישי וזמן משפחה, ובעיקר, מעט מאוד הישגים", הוא מסביר.

"חוקר יכול להקדיש חלק נכבד מחייו למחקר בתחום מאוד ספציפי ולא תמיד להגיע לפריצת דרך משמעותית, וגם אם הצליח, רגע לפני שהוא מפרסם את תוצאות המחקר פתאום הוא מגלה שחוקר אחר בעולם עבד על אותו מחקר ופרסם מסקנות לפניו".



בתוך מערבולת ההתלבטויות הזאת נודע לקרני על מסלול מיוחד לסטודנטים בעלי תואר ראשון שמבקשים ללמוד רפואה. המתווה של המסלול מקצר משמעותית את משך הלימודים והתאים לחלוטין לתוכניותיו.

"מדובר במסלול שקיים בארצות הברית מזה זמן רב אך לקח זמן לגבש אותו בישראל". במסגרת המסלול לומדים רק ארבע שנים במקום שש לפני שמתחילים את הסטאז', ומקבלים מלגת לימודים.

"ברגע שקיבלתי את ההחלטה להירשם והתחלתי להתניע את התהליך הייתה לי הקלה עצומה. בבת אחת נעלמו הלבטים וסימני השאלה. פתאום הבנתי שזה הכי מתאים והכי נכון עבורי. במקביל להכנות לבחינות הייתי זקוק לעבודה כי המבחנים עצמם היו יקרים. התקבלתי כיועץ לחברה שעוסקת בעניינים אקולוגיים וכך הצלחתי לממן את המבחנים".

קרני מחדד: "אני מרגיש שמקומי יהיה רק ברפואה הציבורית, שרק שם אצליח לתת את המיטב ואקבל תגמול וסיפוק, כנראה שלא בכסף, אלא בדרכים אחרות, ואני לא מתרגש מזה. אף פעם לא ידעתי נוחות כלכלית, ובכל זאת, מעולם לא חסר לי דבר. החשש היחיד שקיים אצלי הוא הקמת משפחה.

"אני יודע שזה לא יהיה קל להקים משפחה ולגדל ילדים לצד לימודי רפואה וסטאז', אבל נתגבר, זה לא מה שירתיע אותי. בינתיים אני מקבל מלגת ספורט קטנה ואשתי עובדת קשה מאוד בשביל שנינו. אין דרך אחרת, סטודנט שרוצה ללמוד רפואה בארץ צריך גב כלכלי, אחרת אין לו הרבה סיכוי".

אתה נמצא כל השבוע בצפת ואשתך במרכז. איך מנהלים זוגיות בצורה כזאת?
"זאת בהחלט משימה לא פשוטה, אבל יש לנו מטרה וכל אחד מאיתנו פשוט לומד לוותר קצת. אנחנו נשואים קצת יותר משנה. קטיה היא עולה חדשה מרוסיה, היא מתעמלת אמנותית והשתתפה באולימפיאדת אתונה ובבייג'ין, שם קטפה מקום שישי".

לאחרונה חזר קרני לעסוק באהבתו הראשונה - האתלטיקה - וביולי האחרון קטף גם את תואר אלוף ישראל. "בתקופת המבחנים קיבלתי פנייה ממועדון הספורט של מכבי תל אביב. הם הציעו לי לחזור להתאמן וסיפרו לי שהשיגו תקציב לאחד המאמנים המוכרים בעולם, ולרי קוגן, שאימן את אלכס אברבוך.

"כל חיי חלמתי להתאמן אצלו, וכשהאפשרות הזאת הונחה לפניי לא יכולתי לסרב. הזכייה באליפות הגיעה חודשים ספורים לאחר תחילת האימונים איתו. עכשיו, במקביל ללימודים, גיבשנו יחד תו