צילום: shutterstock בהסכם שנחתם בחודש שעבר בין נציגי חסידות בעלז לבין חברת הבנייה 'עמירון' וחברה נוספת סוכם: היזם, שזכה במתחמי בנייה בשכונת הר יונה בנצרת עילית, מתחייב שלא למכור את 400 הדירות שייבנו באחד המגרשים בשכונה לדיירים שלא קיבלו את אישור ועדת הקבלה של מוסדות החסידות.

שכונת הר יונה ג' היא פרויקט הדגל של ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו. בשנתיים האחרונות הכריז גפסו כי הוא מתכוון להקים את השכונה החרדית, למרות התנגדויות. בשבועות האחרונים גפסו אף הודיע שהבנייה בשטח החלה, והוא מכיר היטב את ההסכם שנחתם עם חסידות בעלז.

סטודנטים ערבים: עץ אשוח שהצבנו במעונות הוסר
פליטים מוסלמים שהגיעו לנצרת: "טוב לנו כאן"
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק




על פי ההסכם החסידות, המעוניינת לייסד בשכונה את קרית בעלז, תפעל לכך שאנשיה ירכשו מהיזם כ-400 דירות בשני מתחמים בשכונה. מחירי הדירות יהיו בהתאם לאפשרויות הכלכליות שקבעה החסידות ואושרו על ידי היזם.

משרדי המכירות והשיווק יהיו בניהול היזם בלבד, אך זה התחייב בהסכם שלא למכור דירות במגרש נשוא ההסכם, לדיירים שלא קיבלו את אישור ועדת הקבלה של מוסדות בעלז או חתמו על תקנון ועדת הדיור של החסידות.

עוד סוכם כי היזם יוכל להתקשר עם קבוצות אחרות לצורך מכירות נוספות בהר יונה, אך לא במתחם נשוא ההסכם הזה. ההסכם קובע שרק אם החסידות לא תעמוד ביעדי המכירות המפורטים בהסכם, אזי יהיה היזם רשאי לשווק את הדירות שלא נמכרו לקבוצות אחרות.

עוד נקבע בין הצדדים, כי אם תעמוד החסידות בהסכם ואם תזכה החברה במכרזים נוספים, לאחר מכירת כל 400 הדירות לאנשי החסידות, תהיה החסידות רשאית לקבל זכות לרכישה בלעדית של עד 300 דירות נוספות, באמצעות אנשיה. הצדדים גם הסכימו כי כל חילוקי הדעות, אם יהיו, יתבררו בבוררות – ולא בבית משפט – וכי כל צד יבחר לו בורר, והבורר השלישי יהיה הרב יצחק דוד גרוסמן או מי מטעמו.

ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח, עו"ד גיל גן-מור, מסביר כי בית המשפט העליון קבע בעבר כי הקצאת קרקע ייעודית לקבוצה חרדית היא לגיטימית בנסיבות מסוימות, אך הפסיקה לא התייחסה למקרה כזה, שבו מדובר ביוזמה פרטית.

"גם השימוש בוועדת קבלה הוא אמצעי לא לגיטימי לסינון מועמדים, אפילו אם נקבע שהדירות מיועדות לחרדים בלבד. ועדות הקבלה הן פתח לשיקולים פסולים, לרבות הפליה עדתית", הוא הסביר.

"באנו להציל את העיר"
שמוליק שטיין, חסיד בעלז, הוא למעשה החוט המקשר בין החסידות לבין נצרת עילית, מונה ליועץ ראש עיריית נצרת עילית לענייני חרדים.

"באופן כללי לא הייתי קורא לזה ועדת קבלה", הוא טוען, "זה מקובל בכל מתחם בנייה בעל צביון חרדי. שמנו את כובד משקלנו על הקריה החרדית, השקענו את כל המאמצים להביא את אנשי החסידות לפה, וכן, מי שצפוי להיות הנהנים מהקריה הם אנשי החסידות.

"אי אפשר למכור דירות לאנשים שלא מכירים את התנהלות החסידות ואת הניואנסים הקטנים בין החסידים. לחסידות שלנו יש צביון משלה, ואנחנו מאוד מקפידים על כך, כדי שלא יהיו עשבים שוטים. זה מקובל בכל מקום שיש בו פרויקט חרדי, שלא ייכנסו אנשים שלא מתאימים".

"אנשים מפחדים ממה שהם לא מכירים", מנסה שטיין להרגיע, "חסידות בעלז היא חסידות מאוד ליברלית. מדובר באנשים עובדים שיתערבבו ככל יכולתם כדי לסייע בעיר.

"בין אנשי החסידות שלנו יש אנשים מאוד מוכרים שמסייעים לחברה בישראל, דוגמת הרב פירר. גם ערוץ ההידברות הוקם בידי החסידות. רוב האנשים בחסידות עובדים ומתפרנסים, אנחנו לא פרזיטים. גם הרב של מחוז הצפון במשטרה הוא איש החסידות, אצלנו עובדים במגוון מקצועות, בהם עריכת דין ועוד.

"מדובר בשכונה נפרדת. זה לא מפריע לאף אחד. אין מעבר דרך השכונה לשאר חלקי הר יונה. בשום מקום בארץ שבו נמצאים אנשי החסידות לא מבקשים לסגור כבישים. אין מה שיפגע בתושבי הר יונה ובנצרת עילית.

"אנחנו דווקא מעוניינים שכולם יכירו את הפנים היפות של חסידות בעלז, כי אנחנו מתכוונים שאנשי החסידות יועילו לעיר ושהתושבים ייהנו ממה שיש לנו לתת. אף אחד לא מתכוון לכפות כלום,

"הציבור החרדי רק יעזור בתעסוקה ובמסחר, ומאחר שמדובר בכמות גדולה של אנשים שיגיעו, אז זה אומר כוח קנייה גדול, הרי לא נקנה במקומות שמסביב לעיר. אנחנו דוגלים ב'איש באמונתו יחיה' וב'חיה ותן לחיות'", מבהיר שטיין.

"מבחינת אנשי החסידות, ההגעה לעיר היא שליחות", הוא מסכם. "יש כרגע בעיה בנצרת עילית, אנשים החסידות מגיעים להציל את העיר שנמצאת במצב קשה. כדי לשמור על הצביון היהודי חשוב שנהיה פה. חשוב לנו להוביל קריה חסידית מסודרת ונורמלית".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "במכרזי המינהל, לרבות במכרזים במסגרתם שווקו קרקעות בהר יונה ג',