זוג חברים מהעמק, שבמהלך הקשר ביניהם אימצו כלב ולאחרונה נפרדו, הגיעו לבית משפט לאחר שהתקשו להסכים אצל מי מביניהם יישאר הכלב.

בכתב התביעה נטען כי התובעת והנתבע ניהלו מערכת יחסים של שנה כאשר רוב הזמן הבחור לן בדירתה של הבחורה. השניים אימצו יחד כלב, לבקשתה של האשה, והכלב שהה בביתה שם הכינו לו מקום מיוחד עם ציוד. השניים נשאו יחד בכל הוצאות הטיפולים בכלב, שכללו תזונה מיוחדת, חיסונים, סירוס, ציוד ועוד.

צילום אילוסטרציה להמחשה: shutterstock

על פי התביעה, לפני כחודש נפרדו השניים, וכל אחד מהצדדים ביקש לקחת את הכלב אליו. מאחר שהשניים נפרדו בצורה לא טובה, הם לא הצליחו להגיע להחלטה אצל מי יישאר הכלב, וכרגע הוא נמצא חלק מהזמן אצל הבחורה וחלק מהזמן אצל בן זוגה לשעבר. לטענת הבחורה, לאחרונה סירב בן הזוג לשעבר להחזיר לה את הכלב למרות שהיה סיכום בין השניים כי יחלקו בזמנים, ולכן היא נאלצה לפנות לבית המשפט כדי שיכריע בעניין.

לטענת הבחורה, הכלב, שסובל מחרדת נטישה ושאומץ בידיעה כי השניים יגדלו אותו יחד, נפגע מן המהלך של בן הזוג לשעבר והיא חוששת מאוד למצבו מאחר שהוא קשור אליה מאוד. כמו כן היא טוענת כי דאגה לכלב למקום נוח שבו יוכל לגדול בשקט וכי הוא רגיל למקום, יש לו זמנים קבועים ליציאות ולטיולים וכי הנתבע עובד שעות רבות ביום ואין באפשרותו לטפל בכלב בצורה הולמת הן מבחינת הזמנים והן מבחינת המקום הקטן אליו עבר להתגורר.

התובעת טוענת כי מאז שהכלב איננו איתה היא סובלת מדיכאון מאחר שהיא קשורה אליו, וכי אינה מסוגלת לתפקד עד כדי כך שנאלצה לקחת חופשה של כמה ימים מהעבודה כיוון שהיא דואגת לשלומו.

עוד נטען כי הנתבע מסרב לעדכן את התובעת על מצבו של הכלב ואינו עונה כלל לשיחותיה.

בן הזוג לשעבר מסר בתגובה: "זה הכלב שלי בדיוק כמו ששלה וגם לי יש סיבות לא לוותר עליו. זה מגוחך שזה מגיע לבית משפט. לדעתי התביעה תדחה על הסף".