דוד ליברמן ז"ל (81), מוותיקי נצרת עילית, הלך בשבוע שעבר לעולמו, שבועיים בלבד לאחר שסיפר את סיפורו האישי והמשפחתי כניצול שואה בטקס בעמק יזרעאל.

דוד ליברמן. אהב את העיר | צילום: אלבום פרטי

ליברמן חגג לפני כחודש את יום הולדתו ה־81, אך כל מי שמכיר אותו יודע כי הוא נראה הרבה יותר צעיר הן מבחינת המראה והן בנפש. הוא היה גמלאי צה"ל שאהב מאוד להתנדב ולהעניק לזולת. רבים מתושבי העיר הביעו צער עמוק על פטירתו והגיעו להלווייתו שהתקיימה ביום ראשון.

ליברמן שימש כאיש קבע שנים רבות. הוא שירת כקצין נשק ותחמושת בפיקוד צפון וכמו כן עבד במינהל מקרקעי ישראל. לנצרת עילית הגיע מחיפה, לאחר שהוצב בפיקוד צפון במהלך שירותו הצבאי.

שתי אחיותיו נספו בשואה והוא עלה לישראל ב־1948 עם אמו ההרה ואביו, על האונייה אקסודוס. בדרך לישראל הוא שהה עם הוריו במחנה אסורים בגרמניה. אחרי שעלה לארץ הוא התגורר עם הוריו, אחיו ואחותו שנולדה כאן במעברה באזור פרדס חנה. לאחר מכן המשפחה עברה לחיפה. "אבא שלי היה מוכר לכולם, הוא היה אוהב אדם, אהב מאוד את החיים והיה איש יפה מבחוץ ומבפנים", מספרות בנותיו מאירה וסיגל, "אבא היה איש של נתינה, הוא התנדב במקומות רבים ביניהם 'צוות' ארגון גמלאי צה"ל ונכי צה"ל ואת הכל עשה באהבה גדולה. הוא תמיד היה בעניינים והכיר את כולם. אנשים מגיעים לשבעה ומספרים לנו סיפורים מחממי לב עליו וטוב לשמוע את זה".

אחד מתחביביו הגדולים היה לרקוד. הוא רקד בכל הזדמנות וכך גם זוכרים אותו רבים ממכריו תושבי העיר. "אבא חשב כל השנים שהוא רקדן על", מספרות הבנות בחיוך, "היו לו אנרגיות מטורפות. הוא אמנם היה גבר בן 80 פלוס, אבל הרגיש כמו בן 20 והיה גם בטוח שככה הוא נראה חיצונית".

את רעייתו ליזה אהב מאוד ולאורך השנים הם היו בלתי נפרדים, תמיד אחד עם השנייה. "אבא אהב לחיות, הוא היה תמיד אופטימי וחיובי ואם מישהו היה מבקש עזרה הוא מיד היה רץ - גם אם צריך לנסוע רחוק".

אהב טיולים מאורגנים

במשך שנות חייו כתב מאות מכתבי הוקרה לנותני שירות - לפקידה בבנק, לאחות בקופת חולים, למוכרת בחנות. בהלוויתו השתתפו לדברי בנותיו עשרות מנותני השירות כמו אחיות קופת חולים ופקידי בנק - כולם הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה ולחלוק לו כבוד. "הוא כתב מאות תודות, הכל בכתב יד", מספרות הבנות, "הוא גם היה מכריח את אמא לאפות והיה לוקח להם עוגיות. גם אם היתה לו תלונה הוא היה כותב ומנהל מעקב, וכשהשירות השתפר כתב מכתב תודה על שיפור השירות".

אחרי שפרש הוא נהנה מהחיים הטובים. "אבא היה מטייל הרבה בטיולים מאורגנים ולבד עם אמא. הוא אהב מאוד לטייל בארץ, שמר על גופו והיה הולך בקביעות לקאנטרי. כולם ידעו שדוד תמיד בעניינים והיה שותף לארגון מסיבות".

ליברמן כבר חסר מאוד לילדיו. "הוא לא אהב רגע אחד של שקט. אם הוא היה פה בשבעה, הוא היה אומר שנשים מיד מוסיקה שיהיה שמח, או שהוא היה מספר בדיחה. עכשיו ראינו כמה משמעותי הוא היה לאנשים מסביב ולא רק למשפחה".

דוד אהב מאוד את נצרת עילית ולמרות בקשות ילדיו הוא לא רצה לעזוב. "הוא תמיד אמר לנו שהוא לא יעזוב את העיר. היה לו משפט מפתח לחיים הטובים: 'הנקמה הכי טובה בנאצים זה לחיות טוב' וככה הוא חי", מסכמות בנותיו.

הוא הותיר אחריו אשה, שלושה ילדים ו־11 נכדים.