ביום שלישי השבוע נערך קונצרט גאלה חגיגי של התזמורת הסימפונית של רמת גן. בקונצרט השתתפו גם 13 מוזיקאים בני 9-18 מכל הארץ, במסגרת פרויקט 'סולני העתיד של ישראל'.

אייל שי. החלום לנגן ברחבי העולם | צילום: שרון צור

אחד המוזיקאים הצעירים שהשתתפו בקונצרט הוא נגן החצוצרה אייל שי בן ה־14, מהיישוב אלון הגליל: "היתה התרגשות גדולה אבל ניסיתי להישאר רגוע", הוא מספר. "התאמנתי הרבה לפני, והגעתי מוכן".

פרויקט 'סולנים צעירים' הוא חממה מוזיקלית למוזיקאים צעירים ומבטיחים. הוא מופעל על ידי התזמורת הסימפונית רמת גן בשיתוף עם המרכז החדש למוזיקה ברמת גן, ומוביל אותו ד"ר אלכס וסרמן.

את הכישרון המוזיקלי ירש שי, כנראה, מאמו ומסבתו: אמו מנגנת בקלרינט ועד שהיתה בת 16 השתתפה בקונצרטים רבים. סבתו, לנה חביב, ניגנה בעבר על טרומבון ובסון, והיא מנצחת במקצועה. חביב היא זאת שקנתה לשי את החצוצרה הראשונה שלו: "האהבה למוזיקה הגיעה מהבית, גם אמא שלי וגם סבתא שלי מתעסקות בתחום. תמיד אהבתי לשמוע אותן מנגנות", הוא מספר ומוסיף: "סבתא שלי המליצה לי להתחיל עם חצוצרה וגם קנתה לי את החצוצרה הראשונה. היא ואמא עזרו לי להכיר את הכלי ותוך כדי ראיתי שאני ממש אוהב את זה. אנחנו גם לפעמים מנגנים ביחד, וזה ממש נחמד".

שי התחיל שיעורים פרטיים בחצוצרה, ואחרי שנה עבר ללמוד בקונבסטוריון בטבעון: "למדתי שם ארבע שנים ואז החלטתי שאני רוצה להתפתח עוד והתחלתי ללמוד בתל אביב אצל ערן ראמי, החצוצרן השני של התזמורת הפילהרמונית הישראלית".

למרות גילו הצעיר, שי הוא כבר סולן בתזמורת הקונבסטוריון של טבעון, מנגן עם התזמורת הלאומית הצעירה ואף נבחר לאחד מנגני העתודה של הפילהרמונית הישראלית הצעירה. בשנה שעברה הוא זכה במקום השלישי בתחרות השנתית של נשפנים צעירים. בימים אלה הוא מחכה לתשובה מ'קרן שרת' (קרן התרבות אמריקה-ישראל) אם הוא זכאי למלגה, לאחר שעבר את שלב המיונים הראשוני.

שי. רוצה להופיע בכל העולם (צילום: שרון צור)

מגיל צעיר מחלק שי את זמנו בין הלימודים, החברים והאימונים בחצוצרה. נוסף על האימונים בבית, הוא נמצא יומיים בשבוע בקונבסטוריון בטבעון, לחזרות. כמו כן, פעם בשבוע הוא יוצא מוקדם מבית הספר, נוסע במשך שעתיים להיכל התרבות בתל אביב, לשיעור בן שעה, וחוזר הביתה. למרות לוח הזמנים האינטנסיבי, שי לא מתלונן: הוא מבהיר שהוא מוצא זמן לכל עיסוקיו.

"בית הספר שלי הוא אנתרופוסופי אז אין הרבה עומס, והם גם מאוד תומכים בי ומתחשבים כשצריך. עם החברים אני נפגש בעיקר בסופי שבוע, כי במהלך השבוע פחות יש לי זמן בין הלימודים והחזרות. אני מצליח להגשים את מה שאני אוהב ויחד עם זה לא מוותר על חיי חברה. אני מצליח לשלב  את הכל".

על השאיפות להמשך אומר החצוצרן הצעיר, "זה עדיין רחוק, אבל בעיקרון התקווה היא להסתובב בכל העולם ולהופיע עם כל התזמורות הכי גדולות; לעשות הרבה קונצרטים ולהצליח במה שאני אוהב".