מאז שהיא זוכרת את עצמה נמשכה גולדי חנניה למכחול ולצבעים. האהבה לאמנות היתה חזקה כל כך שהיא ידעה היטב שזה מה שהיא רוצה לעשות בחיים. היא החלה ללמוד לתואר ראשון במדרשה לאמנות במכללת "אורנים" לאחריו החלה ללמד אמנות בבית הספר "אורט רוגוזין", שם היא מלמדת כבר 18 שנה ולאחרונה אף סיימה את התואר השני בחינוך לאמנות במדרשה לאמנות בבית ברל. 

צילום: דוברות עיריית מגדל העמק

אך למרות שמעולם לא עזבה את האמנות משהו היה חסר לה. גולדי הרגישה שהיא לא מגשימה את החלום האישי שלה ולדבריה רק לאחרונה הצליחה למצוא את מה שהיא מכנה "השילוב המדויק בין פתיחת עולם האמנות לתלמידיי ומציאת נתיבים חדשים בהגשמה עצמית שלי".

בתחילת דרכה עוד עסקה חנניה בעיקר בציורי גוף כשציירה את עצמה ציורי פורטרט וגוף. אך השגרה שכללה הוראה בבית הספר, לימודיי תואר שני וטיפוח המשפחה דחקו את החלום הצידה. עד לאחרונה.

בחודשים האחרונים חזרה גולדי לצייר. ההשראה הציפה ואתה והיא החלה לצייר בכל רגע פנוי והתוצאה בהתאם, ציורים מלאי צבע עם צבעוניות, אקספרסיוניסטית ומשיכות מכחול כאילו רק ביקשו לפרוץ מתוכה לאחר שנים ארוכות.

לאחר שהרגישה בטוחה וצברה מספיק ציורים קיבלה חנניה החלטה נוספת – לעלות תערוכת בכורה בלובי היכל התאטרון העירוני שעסקה בנושא ״נגיעות בצבע״ שכללו ציורי אבסטרקט וציורי נוף. "מדובר בתקופה מרגשת עבורי. חזרתי לצייר והעליתי תערוכה ראשונה אבל זה לא הסוף. עוד יש לי חלומות רבים להגשים ואחד מהם הוא להציג את עבודותיי בגלריות נחשבות", מסכמת גולדי.