להקת מחוז צפון של המשטרה עברה גלגולים רבים מאז הקמתה לפני כ־15 שנה; שוטרים באו והלכו והיא שינתה את פניה לאורך השנים. היא, למעשה, הלהקה המשטרתית היחידה של כחולי המדים, פרט ללהקת מג"ב, ולאחרונה נעשתה מבוקשת והוזמנה להופיע בטקסים חשובים בכל רחבי הארץ. בימי זיכרון כמו זה המתקרב ובא, לדוגמה, הם מופיעים בטקסים ארציים, וכל אחד מהם גם שר בטקס שמתקיים בתחנה שלו.

מרגשים את הקהל. הלהקה | צילום: שרון צור

הלהקה, שהמנהל האמנותי שלה היום הוא עוז בטש מאולפן 'גזוז' בחיפה, החלה את דרכה עם שלושה זמרים, אבל לאחרונה החליטה המפקדת שלה, מירי בוטנריו, להגדיל את מספר חבריה לשישה. כמו בכל מקום אחר, גם ללהקת המחוז תנאי קבלה משלה, ולאודישנים הגיעו 20 שוטרים. "אני מתכוונת לעשות עוד אודישנים בהמשך", אומרת בוטנריו. "יש לנו פה זמרים איכותיים ואשמח שהלהקה תגדל ושיצטרפו עוד זמרים טובים. כבר רואים את הרוח החדשה שנוצרה ואת מגוון הקולות שנותנים נופך אחר".

לכל אחד מששת חברי הלהקה יש ותק שונה במשטרה ותפקיד אחר: בהם קצינת פיקוח ובקרה, ראש משרד תנועה, שוטרי סיור וחוקר. הם מגיעים ממגזרים ומיישובים שונים - מדלית אל כרמל דרך נהריה ועד קרית שמונה - וכל אחד מהם משרת באזור אחר ברחבי המחוז. "אנחנו בעצם הפנים של המשטרה, יש בנו את כל התמהיל והפסיפס האנושי שיש במשטרה", אומרת בוטנירו. "אין ספק שיש לנו פה חומר אנושי איכותי שעושה את כל ההבדל. זה דבר מרגש מאוד".

פסיפס אנושי

בוטנריו היא קצינת פיקוח ובקרה בדרגת פקד, תפקיד בכיר ומלא אחריות, והיא מתייחסת בכובד ראש גם  לתפקידה כמפקדת הלהקה. "אני בעצם אחראית לבחור את השירים לאירועים שבהם אנחנו מופיעים, כל אירוע והשירים המתאימים לו", היא מסבירה. "אני גם מטפלת בכל ענייני הלוגיסטיקה, מעבירה לחברי הלהקה את השירים כדי שילמדו אותם, דואגת להקלטות ולהסעות, כי כולם גרים ועובדים רחוק אחד מהשני וזה לא פשוט. אני גם מטפלת באישורי השחרור שלהם מהיחידות".

לאחרונה הופיעה הלהקה בטקס מצטיינים ארצי שבו נכחו השר לביטחון פנים ועוד בכירים רבים. "זה היה אירוע מרגש מאוד", אומרת בוטנריו. "נערכנו אליו במשך תקופה ארוכה ונסענו עד לדרום כמה פעמים כדי לערוך חזרות.  אין ספק שזה היה אחד מהאירועים היותר משמעותיים שבו השתתפנו".

התמהיל של חברי הלהקה משפיע גם על על הרפרטואר שלה; הם שרים בעברית ובערבית, דבר שמרגש את הקהל בהופעות. "זה משהו די חדש אצלנו, ואני חייבת לציין שזו יוזמה של מפקד המחוז ניצב אלון אסור ושל סגן מפקד המחוז, תנ"צ שמואל בוקר", מספרת בוטנריו, "יש לנו בלהקה תמהיל של החברה הישראלית - יש לנו פה יהודים, דרוזי, מזרחים ואשכנזים. בין השירים שאנחנו שרים בעברית ובערבית נמצאים 'לתת', 'הלוואי' ו'שיר לשלום'". 

חברי הלהקה מרוצים מהקשת הרחבה של המשתתפים. "זו הפעם הראשונה מאז הקמת הלהקה שיש כאן פסיפס אנושי מגוון כל כך", מציין השוטר ליאור סוסן, ראש משרד תנועה בתחנת כפר כנא. "15 שנה אני בלהקה, מאז הקמתה; שוטרים באים והולכים, אבל מגוון כזה עוד לא היה לנו. זו בעצם הייחודיות שלנו".

אצל סוסן, בדומה לכמה מחבריו, השירה היא חלק מהחיים ולא רק תחביב; מגיל צעיר הוא שר בלהקות ובמסגרות שונות. "מאז שאני זוכר את עצמי אני שר", הוא מספר, "הייתי בהרכבים שונים בצעירותי, עוד לפני שהתגייסתי למשטרה, וגם במשטרה הייתי בהרכבים שונים. זה משהו שנמצא בפנים".

גם עבור עוז אפריאט, חוקר בתחנת עפולה, השירה היא חלק בלתי נפרד מהחיים; הוא אף השתתף בתוכנית הריאליטי 'דה וויס' בליווי להקת כחולי המדים. "אני אוהב מאוד את השירה, זה חלק ממני", מסביר אפריאט בחיוך. "התפקיד היומיומי במשטרה הוא לא פשוט בכלל, וכשאנחנו מתחילים לשיר זה משנה פתאום את הכל. מחוקר קשוח אני מוצא את עצמי שר שירים רגועים ושמחים".

עם התפקידים שמבצעים חברי הלהקה במסגרת עבודתם במשטרה קשה לשכוח הכל ולהתחיל לשיר, אבל הם מצליחים לעשות זאת. "אנחנו עובדים בתפקיד מורכב, אבל השירה היא האוויר לנשימה שלנו", מוסיף בחיוך סוסן, "זה מוציא אותנו מהשגרה הלא פשוטה".

מתכוננים המון לכל הופעה | צילום: שרון צור

"כמו משפחה"

חלק גדול מהזמרים בלהקה עובד במשמרות ולכן אין להם הרבה זמן לחזרות, למרות הפרגון הגדול שלו הם זוכים מפיקוד המחוז. את חלקן הם נאלצים לעשות כל אחד בנפרד, עד לחזרה המרכזית. "יש לנו גב חזק מאוד", אומרת בוטנריו, "יש הבנה גדולה מאוד לשחרורים ממשמרות לצורך הופעות, וזה לא מובן מאליו. סגן מפקד המחוז תומך בנו מאוד, ורואים את זה בשטח".

גם השוטרים במחוז מפרגנים לחברי הלהקה, ובסיום כל הופעה הם מתקבלים בחום רב וזוכים למחמאות. "זה מחזק מאוד. מרגש שניגשים אלינו בסיום הופעה - בין אם זה בטקס או אירוע אחר - ונותנים מילה טובה", הם מספרים. "יש לנו תפקיד ייצוגי, ואנחנו צריכים להיראות יצוגיים. אנחנו לוקחים את זה בשיא הרצינות וחשוב לנו שכל הופעה תהיה מכבדת ומיוחדת".

בניגוד ללהקות אחרות, ובמיוחד לסצנה הזכורה היטב מהסרט הידוע 'הלהקה', בלהקת המחוז הצפוני אין משחקי אגו או מריבות על תפקידי הסולו. "אנחנו מפרגנים מאוד אחד לשני, אין פה ויכוחים - להפך. אנחנו יודעים בדיוק איזה שיר מתאים למי לפי הקול, ויש פרגון מלא. אנחנו כמו משפחה", הם מסכמים.