לפני כמה חודשים הגיע אלי זוג לייעוץ. "אני בכלל בשוק שאנחנו פה", אמרה הבחורה. "היינו ביחד חמש שנים עד שילדתי את הילדה הבכורה ומעולם לא רבנו לפני כן. מאז הלידה אנחנו כל הזמן רבים".

והבעל בתגובה: "ת'כלס, מאז שילדנו, אני בכלל לא מכיר אותה".

"ילדנו? ילדתי! אם לא אכפת לך. תפסיק להגיד ילדנו. אתה חזרת לשגרה שלך תוך שבוע. אני זאת שהייתי בהריון, אני זאת שילדתי ואני זאת שנמצאת כל היום בבית עם הילדה ואין לי זמן לפיפי. שלא נדבר על קפה חם".

המחשה: shutterstock

כן, אני נתקלת הרבה פעמים במצבים, ברגשות ובהשוואות הנ"ל.

בריב הזה יש שני נושאים עיקריים:

היכרות מחדש אחד של השני (ואת עצמנו) אחרי שהפכנו מזוג, לזוג להורים.

והרצון להבין למי באמת יותר קשה.

היכרות

כאשר זוג הופך להורים, הוא נאלץ להתמודד עם תכונות והתמודדויות חדשות של בן הזוג ושלו: האחריות הגדולה, העייפות שמשפיעה על התפקוד, היעדר הספונטניות (מה זה ספונטניות, תזכירו לי?), היעדר זמן פנוי, שינויים גופניים, עניינים כלכליים ועוד.

צריך לקחת את כל הנושאים האלה בחשבון ולהתחיל לחשב ביחד מסלול מחדש. 

אז למי יותר קשה? 

אענה על השאלה הזאת בשאלה: נניח שהילד חולה. למי יותר קשה, לילד או לאמא שלו, שרק רוצה לקחת ממנו את החולי ולהיות במקומו? אז אותו דבר לגבי הגבר שמלווה את אשתו בהריון ובחדר הלידה. הוא נמצא ליד אשתו שכל כך סובלת ואין! שום! דבר! שהוא יכול לעשות על מנת להקל עליה.

בסוף מגיע לעולם התינוק, ואין ספק שזאת החוויה הכי מרגשת שאישה או גבר יכולים לחוות.

ועדיין, כעבור כמה שעות הם משתחררים הביתה עם תינוק. נעים מאוד, אתם הורים. תגדלו את זה. בהצלחה. אז למי יותר קשה? כנראה שהכי קשה להשוות. 

מה עוד קורה פה בזמן הריב? במקום לדבר על הקשיים והרגשות ולמצוא להם פתרון, רבים על למי קשה יותר. פתרון לא ייצא מזה. נכון, מאוד לא פשוט לאישה שנשארה בבית כל היום ולא היה לה זמן לאכול, לעשות פיפי ועוד כל מיני "פאסיליטיס" שכאלה.

ויחד עם זאת, אפשר להבין שגם ללכת לעבודה כשהבית בכאוס ולתפקד רגיל כאילו שחייך לא השתנו זה עתה, גם זה קצת לא שפוי.

אז מה הדבר העיקרי שאני עושה בקליניקה במקרים כאלה? מחזירה את הצוות הזה שיושב מולי ומנהל מפעל קטן, להיות הזוג שנזכר למה התאהב. אני מרעננת את זיכרונם לגבי זה או זאת שיושבים מולם, וביחד אנחנו מנסים לדבר ולהעלות את הקשיים.

לכל הבעיות האלה יש פתרונות. ברגע שממקדים את הרגשות, הקשיים והחששות, בהחלט אפשר למצוא להם פתרון. 

ועוד דבר חשוב: בואו לא נשכח שמדובר פה בתינוק. בשינוי מבורך ומרגש. כזה שיכול להוסיף הרבה ממה שאנחנו יכולים לדמיין.

והוא צריך אותנו לא רק מתפקדים אלא גם נינוחים ורגועים. עד כמה שאפשר. 

נעמה צובל - יועצת זוגית, מלווה במציאת זוגיות ומדריכת הורים. טל. 052-5555339. באתר:

http://www.naamatzobel.com בפייסבוק: http://www.facebook.com/naamacounseling