מסיבת חגיגית ב'בית עמית' בעפולה התקיימה לכבוד סיומה של עוד שנה מוצלחת. 'בית עמית' הוא מרכז תמיכה לאנשים עם צרכים מיוחדים המופעל על ידי עמותת 'אקי"ם' בשיתוף עם עיריית עפולה ומשרד הרווחה. החניכים מקבלים במקום שירותים של תעסוקה, פנאי, חברה, טיפול ושיקום.

אורגובי. "את האנרגיה שואבים מההצלחות הקטנות" | צילום: שרון צור

"כל אחד מהעובדים מרגישים סוג של שליחות במקום הזה", אומרת מנהלת המקום, רחל אורגובי (59) ממושב אליקים. "אנחנו לא מגיעים בשביל השכר. לעבוד עם כל אחד מהחניכים פה זה לעבוד עם הלב. חשוב לי מאוד שכל מי שמגיע לכאן - גם העובדים וגם החניכים - ייכנס עם חיוך".

אורגובי מנהלת את 'בית עמית' כשמונה שנים וחצי. "מדובר במרכז תמיכה וטיפול אזורי לאנשים עם מוגבלויות ונכויות, הפועל בעפולה כבר 13 שנה", היא מסבירה. "לאחרונה גם חבר'ה שיקומיים מגיעים לפה. הם מקבלים פה מגוון רחב של שירותים ופעילויות. יש לנו גם את כל מקצועות הבריאות כמו קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסט, ריפוי בעיסוק, עובדת סוציאלית, פסיכולוג ואחיות שעומדים לרשותם. הכל בבית אחד. המסגרת פועלת משבע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, ושלוש פעמים בשבוע הם נשארים עד שש בערב לפעילות חברתית.

"ה'אני מאמין' שלנו הוא שיפור איכות החיים של כל אדם שמגיע אלינו", ממשיכה אורגובי. "אנחנו מנסים לשלב אותם בחיי הקהילה ולפתח אצלם עצמאות, דעה אישית ובחירה חופשית. הדבר הראשון שאנחנו עובדים איתם עליו זה התקשורת, כדי שנוכל לתקשר איתם וכדי שהם יוכלו להביע את עצמם. במקביל אנחנו מפתחים את היכולות הפיזיות שלהם, כדי לתת להם עצמאות עד כמה שניתן".

המקום מכיל 42 חניכים, צוות של 30 עובדים והרבה מתנדבים שבאים לסייע. "הרבה מהחניכים זקוקים לעבודה פרטנית יותר והמתנדבים תורמים מאוד בנושא הזה. מתנדבים פה חבר'ה לפני גיוס, נשים בפנסיה, ועוד הרבה אנשים טובים".

אורגובי מודה כי העבודה אינה פשוטה: "יש מצבים לא קלים", היא אומרת. "לפעמים הקשר עם המשפחה מתחיל בחוסר אמון, אבל בגלל שאני מאמינה במה שאנחנו עושים אני יודעת שבסוף הם יתחברו. עד שאת בונה את האמון זה מתיש נורא, אבל זה לא משהו שגורם לך להגיד 'זהו' או לרצות לוותר".

מה התחושה כשרואים את ההתקדמות של החניכים?

"היתה אמא אחת שהגיעה לפה עם הילדה שלה אחרי שהבהירו למשפחה שאין אפשרות שהילדה תוכל אי פעם להשתמש בכלי תקשורת. בזכות ההתעקשות שלנו, הילדה היום מצליחה לתקשר עם הסביבה דרך העיניים. זה מרגש כל פעם מחדש לראות את ההתקדמות שלהם. גם אם מדובר בהצלחות קטנות, בשבילם זו הצלחה ענקית, וזה עושה לך טוב לראות שהצלחת במקום שלפעמים אפילו המשפחות כבר מתייאשות.

"את העידוד והאנרגיה שואבים מההצלחות הקטנות. את אומרת 'איזה כיף לי לדעת שהאדם הזה הגיע אליי ככה, והיום הוא כבר ברמה אחרת'".

לקראת השנה החדשה היא קוראת לעוד מתנדבים שיבואו לקחת חלק בעשייה המבורכת הזו: "כל מתנדב שמגיע לכאן הוא תורם ונתרם. העבודה היא ממלאת ומספקת", היא מסכמת.